פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
8246/08
בג"ץ
10458/08
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
מבקש העיון:
מר דוד מזרחי
העותר:
ניצב אוריאל בר-לב
נ ג ד
המשיבים:
1. השר לביטחון הפנים
2. המפקח הכללי של משטרת ישראל
בקשה לעיין בתיקי בית המשפט
החלטה
1.
מר דוד מזרחי מבקש לעיין בתיקים שבכותרת. מר מזרחי ציין כי הוא קצין משטרה בדימוס, וכי העיון נדרש לו לצורך הליכים משפטיים המתנהלים בעניינו. עוד הדגיש מר מזרחי כי הוא מתחייב לשמור על פרטיות הצדדים.
הצדים התבקשו להגיש עמדתם. העותרת בבג"ץ 10458/08 נתנה הסכמתה לעיון המבוקש (אעיר כי התגובה הוגשה באיחור, אך בנסיבות העניין ניתנת ארכה להגשתה עד למועד ההגשה בפועל); העותר בבג"ץ 8246/08 לא הגיש תגובה מטעמו לבקשה (ומכאן כי אין הוא מתנגד לעיון המבוקש); ואילו המשיבים מתנגדים לבקשה.
2.
לאחר ששקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשה.
בהחלטה אשר ניתנה בבקשת עיון קודמת שהגיש מבקש העיון - בג"ץ 4535/09 בוקובזה נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל
(21.2.2017) - עמדתי על ההלכה הנוהגת בבחינת בקשות לעיין בתיקי בית המשפט, ואין לי אלא להפנות לאמור באותה החלטה:
"תחילה ראוי להזכיר כי הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000). כן ראו בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה, עמרם מצנע, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עוד אזכיר כי כנגזרת של עיקרון זה נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, ואילו על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, ועליו להעלות בהקשר זה טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילתו (ראו: ראו בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פסקאות 24-26 (8.10.2009)). כן הודגש בפסיקה כי אין די בהקשר זה בטענות כלליות, וכי על המתנגד לעיון להעלות הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)).
העותר והמשיבים הטעימו כאמור כי בקשת העיון לקונית וכי מבקש העיון לא פירט כיצד יהיה בעיון בתיק זה כדי לסייע בידו בהליכים המתנהלים בעניינו. ואולם כאמור נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון קל יחסית, ואדגיש בעניין זה ראשית כי ככלל אין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית אשר בשלה מתבקש העיון (ראו והשוו ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010)); ושנית כי כאשר בעל דין טוען כי יהיה בעיון בתיק או בחלקו כדי לפגוע באינטרס לגיטימי שלו, יש לאזן את אותו אינטרס אל מול האינטרס של מבקש העיון כפי שהוא עולה מבקשתו. על כן, הנמקה לקונית וחסרה עשויה להוביל - כאשר מן הצד השני של המתרס ניצבים אינטרסים לגיטימיים - לדחיה של הבקשה או לדחייתה באופן חלקי, ויש לבחון את הדברים בכל מקרה קונקרטי לגופו (ראו למשל בג"ץ 8337/10 סלקום ישראל בע"מ נ' שר התקשורת, פסקה 2 (1.5.2016))" (פסקה 2 להחלטה).
בענייננו ההתנגדות לעיון נשמעה מפי המדינה אשר טוענת כי מבקש העיון לא הסביר מדוע האינטרס שלו לעיין בתיקים גובר על האינטרס של העותר בבג"ץ 8246/08 לשמירה על פרטיותו, ובכלל זה ההליך שבחר לנהל. ואולם המדינה לא הפנתה למסמכים או לסעיפים קונקרטיים כלשהם אשר עיון בהם עשוי לפי הטענה לגרום לפגיעה בלתי מידתית בעותר
בבג"ץ 8246/08, והטענה הועלתה על ידה בכלליות. כמו כן, היות ומדובר בטענה לפגיעה בפרטיות של העותר בבג"ץ 8246/08 דומה כי טענה זו היה מקום לשמוע מפיו שלו, אך הוא בחר, מטעמיו, שלא להגיש תגובה. בהינתן האמור לא הרימה המדינה את הנטל הכבד המוטל על המתנגד לעיון בתיק בית המשפט.
עוד אוסיף כי בתיקים אלו הוגשה בעבר בקשת עיון של צד שלישי, והמדינה וכן העותר בבג"ץ 8246/08 לא התנגדו לעיון המבוקש, והעיון אכן הותר (החלטת כב' השופט א' גרוניס מיום 21.5.2009). נתון זה תומך אף הוא בהיעתרות לבקשה הנוכחית.
יחד עם זאת, בנסיבות העניין ונוכח ההתחייבות שכלל מבקש העיון בבקשה עצמה, יפקיד הוא במזכירת בית המשפט התחייבות להימנע ממסירת פרטים העשויים לפגוע בפרטיותו של כל אדם.
בכפוף לאמור, הבקשה מתקבלת.
העיון ייערך במזכירות בית המשפט בהתאם לנוהל המקובל.
ניתנה
היום, ז' בתשרי התשע"ח (27.9.2017).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת