פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8268/08 אקים ישראל נ. שר הרווחה והשירותים החברתיים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הסעות לאנשים עם פיגור שכלי מעל גיל 21עתירה מנהלית שנמחקה לאחר שהמדינה נענתה לסעד המבוקש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בחובת משרד הרווחה להעביר לרשויות המקומיות תקציב להסעת אנשים מעל גיל 21 עם פיגור שכלי הזכאים לסידור יומי. המדינה הודיעה על הגדלת התקציב וכפלתו בשנת 2009, והעותרים קיבלו את הסעד המבוקש. בית המשפט מחק את העתירה, והדגיש את חובת הרשויות המקומיות להקצות 25% מהתקציב ולשמור על ייעודו.

העובדות

העותרים עתרו לחייב את משרד הרווחה להעביר לרשויות המקומיות תקציב להסעת אנשים מעל גיל 21 בעלי פיגור שכלי הזכאים לסידור יומי. המדינה הודיעה כי התקציב להסעות יוגדל וייכפל בשנת 2009 בתוספת של 4 מיליון ש"ח, גם בעיכוב באישור התקציב. בית המשפט מחק את העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות למשרד הרווחה להעביר לרשויות המקומיות את חלקו בתקציב למימון הסעות לאנשים מעל גיל 21 שנקבעו כזכאים לסידור יומי?

הלכות

  1. 1

    משהמדינה הגדילה את התקציב להסעות והתחייבה להקצותו, נחשבת העתירה כמוצתה ואין מקום להתערבות נוספת של בית המשפט

    ״באמור לעיל מוצתה העתירה ונוכח קבלת הסעד המבוקש מטעם המדינה, אין עוד מקום להתערבות נוספת של בית המשפט.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • הסעות
  • פיגור שכלי
  • סידור יומי
  • רשויות מקומיות
  • תקציב
  • משרד הרווחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

8268/08

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט ח' מלצר

העותרים:

1. אקים ישראל

2. הדס גואטה

3. ברכה אשול

4.

שלומי

ת

ברכמן

5. יניר משה

6. עינב כהן

7. שירן פרץ

8. מורן פרץ

9. בני ברוך

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הרווחה והשירותים החברתיים

2. מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

3. שר האוצר

4. שר הפנים

5. מרכז השלטון המקומי

6. עיריית קריית גת (המחלקה לשירותים חברתיים)

7. מועצה מקומית אלקנה (המחלקה לשירותים חברתיים)

8. עיריית חולון (המחלקה לשירותים חברתיים)

9. מועצה מקומית גן יבנה (המחלקה לשירותים חברתיים)

10. מועצה אזורית שומרון (המחלקה לשירותים חברתיים)

11. מועצה מקומית-יבניאל (המחלקה לשירותים חברתיים)

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

ד' בכסלו התשס"ט

(01.12.2008)

בשם העותרים:

בשם המשיבים 1-4:

בשם המשיב 5:

בשם המשיבה 6:

בשם המשיבה 7:

בשם המשיבה 8:

בשם המשיבה 9:

בשם המשיבה 10:

עו"ד רות דיין

עו"ד נטע אורן

עו"ד ירון מאיר

עו"ד חיים שפירא

עו"ד אשר דל

עו"ד יהודה כהן

עו"ד אמיר בירנבוים; עו"ד תהילה הלפרט

עו"ד עקיבא סילבצקי

פסק-דין

הסעד המבוקש בעתירה שלפנינו הינו כי נורה למופקדים על הנושא במשרד הרווחה להעביר לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות את חלקו בתקציב הנדרש למימון הסעת אנשים מעל גיל 21, אשר נקבע בוועדת האיבחון ביחס אליהם כי הם לוקים בפיגור שכלי וזכאים לסידור יומי.

בהודעת המדינה נמסר כי המשיבים אכן מודעים לצורך לאפשר את ההסעות לאותם זכאים, ומטעם זה הוחלט כי התקציב המיועד להסעות הללו, יוגדל ולמעשה יוכפל בשנת 2009, כאשר לשנת תקציב זו תתווסף תוספת של 4 מיליון ₪ מעבר לתקציב 2008, וסכום זה יוקצה אף אם בשל האילוצים השונים יחולו עיכובים באישור תקציב המדינה במועד.

החלטה זו להגדלת התקציב על פי הערכה המבוססת על הנחות עבודה ונתונים שבידי המשיבים, נראית על פניה כהיעתרות לעתירה ובכך קיבלו העותרים את הסעד המבוקש על ידם.

רשמנו לפנינו את הודעת המדינה כי אם בתום השנה יתברר כי ההערכה התקציבית אינה מספקת בשל גידול בצרכים, הנושא ייבחן מחדש לקראת שנת התקציב שלאחריה.

אנו חוזרים ומדגישים בפסק דיננו זה כי בצד תקציב המדינה שיינתן לרשויות המקומיות, מוטלת על הרשויות החובה להקצות את חלקן בשיעור 25% מהתקציב המיועד להסעות; וכן כי עליהן להקפיד שהתקציב שניתן להן לצורך ההסעות יישמר כתקציב מיועד; עוד על הרשויות המקומיות לקיים את אחריותן לביצוע אותן הסעות על פי הסדרים שייקבעו בהתאם לאחריותם זו.

באמור לעיל מוצתה העתירה ונוכח קבלת הסעד המבוקש מטעם המדינה, אין עוד מקום להתערבות נוספת של בית המשפט.

לפיכך בכפיפות לאמור העתירה נמחקת.

ניתן היום, ד' בכסלו התשס"ט (01.12.2008), בפני באי-כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהמדינה הגדילה את התקציב להסעות והתחייבה להקצותו, נחשבת העתירה כמוצתה ואין מקום להתערבות נוספת של בית המשפט