בג"ץ 8284/06מוטי בויום נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום ברמלה הרשיע את העותר, על פי הודאתו, בעשרות עבירות על פקודת המכס, חוק מס ערך מוסף, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק מס קנייה. ביום 4.9.2005 גזר בית משפט השלום את עונשו של העותר, ובין היתר, הטיל עליו מאסר בפועל בן 7 חודשים. הערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב התקבל באופן חלקי (ביום 8.2.2006), אך מרכיב המאסר בפועל נותר על כנו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה (ביום 23.8.2006) על ידי השופט ג'ובראן . באותה החלטה נקבע כי על העותר להתייצב לריצוי עונשו ביום 24.9.2006. בקשת העותר לעיון מחדש בהחלטה זו נדחתה אף היא (ביום 20.9.2006), אך התקבלה בקשתו לעיכוב ביצוע עונש המאסר, עד ליום 16.10.2006.

2.בעתירה שלפניי מעלה העותר שתי קבוצות של טענות: האחת, עניינה בפעולות שונות שהמשיבה הייתה צריכה, לשיטתו, לעשות בעניינו של אחד, ש' פרחי, אשר לטענת העותר היה שותף (בכיר) או מסייע לעבירות שבגינן הורשע. בין אלה, תוהה העותר מדוע לא הוגש כתב אישום נגד אותו מר פרחי. קבוצת הטענות השנייה נוגעת לעונש המאסר שהוטל על העותר. לטענתו, במהלך חקירתו ובמשפטו נפלו פגמים קיצוניים, ביניהם אכיפה סלקטיבית, המצדיקים ביטולו של עונש המאסר או הקנס שהוטל עליו, ולמצער בטלות חלק מעונש זה.

במסגרת העתירה, מבקש העותר צו ביניים לפיו יעוכב ביצוע גזר הדין.

3.דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות.

בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו מהווה ערכאת ערעור נוספת על החלטותיו בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. הגשת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כאמצעי לעקוף את פסקי דינו של בית משפט זה כערכאת ערעור, הינה בבחינת ניסיון לשימוש לרעה בהליכי משפט (ראו לאחרונה דנג"ץ 7404/06

מושב הודיה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , ניתנה ביום 18.9.2006, מפי הנשיאה ביניש ). משנדחתה בקשת רשות הערעור של העותר, אין מקום להתערב בהליך הפלילי נגד העותר ובתוצאותיו. מעבר לצורך אעיר, כי בהחלטה שדחתה את בקשת הערעור, התייחס בית המשפט ( השופט ג'ובראן ) גם לטענת ההפליה שמעלה העותר. כן אזכיר, כי בית המשפט נענה לבקשת העותר לדחות – פעם נוספת – את מועד תחילת ריצוי העונש.

4.בנסיבות אלו, אין אני מוצא מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים.

המשיבה תגיש תגובתה לעתירה גופא עד ליום 12.11.2006.