פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8307/02 פיחטוב אולג נ. משרד הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה של אדם שטען כי הוא יהודי וביקש זכויות לפי חוק השבות. נקבע כי מי שהמיר את דתו מרצון אינו זכאי לזכויות יהודי לפי סעיף 4א לחוק השבות. נדחתה גם הבקשה לשהות לצורך גיור, והוסבר כי טענות נגד מעצר לקראת הרחקה יש להעלות בבית המשפט לעניינים מינהליים.

העובדות

העותר, שטוען כי הוא יהודי, המיר את דתו לדת הפרבוסלבית לפי הודעתו, ובתו הוטבלה בכנסייה. בשנת 2002 הורשע העותר בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים ושהייה בלתי חוקית ונגזר עליו מאסר בפועל של שמונה חודשים. העותר נעצר לקראת הרחקתו מהארץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יהודי שהמיר את דתו מרצון זכאי לזכויות לפי חוק השבות?
  2. 2.האם יש לעותר זכות לשהות בישראל לצורך השלמת הליכי גיור?
  3. 3.האם יש לעותר זכות לשחרור ממעצר שלקראת הרחקה?

הלכות

  1. 1

    אין חובה על שר הפנים להתיר שהייה בישראל לצורך גיור בלבד, וחומרת העבירות שביצע העותר מצדיקה דחיית הבקשה.

    ״לא זו בלבד שאין כל חובה המוטלת על שר הפנים להתיר לאדם לשהות בישראל אך לצורך גיורו בלבד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות כנגד מעצר שלקראת הרחקה יש להעלות בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.

    ״אם יש טענות בפי העותר כנגד מעצרו שומה עליו לפנות לבית-המשפט לעניינים מינהליים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוק השבות
  • יהודי
  • הפרבוסלבית
  • גיור
  • הרחקה מן הארץ
  • מעצר
  • שר הפנים
  • שהות בישראל
  • אזרחות ישראל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8307/02

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

אולג פיחטוב

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

י"ח בשבט תשס"ד (10.2.04)

בשם העותר:

עו"ד אלה בילמוס

עו"ד ולריה טורבובסקי

בשם המשיב:

עו"ד גיתית שריקי

פסק-דין

השופט מ' חשין:

עתירת העותר היא, כי ייאסר על המשיב להרחיקו מישראל וכי תינתן שהות בידו לזכות באזרחות ישראל. המשיב מתנגד לעתירותיו של העותר.

בראש ובראשונה יש להידרש לטענת העותר כי יהודי הוא, וכי בהיותו יהודי זכאי הוא לאזרחות ישראל כהוראת חוק השבות, תש"י-1950. לכך משיב המשיב, כי על-פי הודעתו-הוא המיר העותר את דתו לדת הפרבוסלבית, וכי בת שנולדה לו הוטבלה בכנסיית מגדלנה הקדושה שבמינסק. ואמנם, כהוראת סעיף 4א לחוק השבות, הזכויות של יהודי אינן ניתנות ל"אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון", ומשידענו כי העותר המיר דתו מרצון שוב אין חוק השבות חל עליו. אין ולא כלום בטענתה של באת-כוח העותר כי אימו של העותר יהודיה היא. גם בהניחנו כי אלה הם פני הדברים, משהמיר העותר את דתו מן הדת היהודית לדת הפרבוסלבית, שוב אין הוא זכאי בזכויות של יהודי כהוראת סעיף 4א לחוק השבות.

מוסיף העותר וטוען כי מבקש הוא להתגייר, ולצורך השלמת הליכי גיור עותר הוא כי יותן לו לשהות בישראל. המשיב מתנגד גם לבקשה זו, ואנו לא מצאנו פגם או סירכה באותה התנגדות. לא זו בלבד שאין כל חובה המוטלת על שר הפנים להתיר לאדם לשהות בישראל אך לצורך גיורו בלבד, אלא שבעניינו של העותר נתקיימו נסיבות המצדיקות את שר הפנים אף ביֶתֶר. היה זה באמצע חודש אפריל לשנת 2002 שהעותר הורשע ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל בשל עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים ושהייה בלתי חוקית בישראל. נסיבות העניין היו אלו, שבהיותו בגילופין היכה העותר את חברתו-לחיים בפניה, הפילה לרצפה והרימה מן הרצפה תוך שהוא מושך בשערותיה בחוזקה. בהמשך לאותם מעשים איים העותר על חברתו בפגיעה שלא-כדין בה. מתוך שבית-המשפט גזר על העותר עונש מאסר בפועל כפי שגזר, למדים אנו עד-מה חמורה היתה התקיפה שהעותר תקף את חברתו. בתיתנו דעתנו להרשעתו זו של העותר לא נוכל לומר כי נפגם שיקל דעתו של שר הפנים בכל דרך שהיא.

אשר לבקשתו של העותר כי ישוחרר ממעצרו - מעצר שלקראת הרחקה מן הארץ - גם לעניין זה לא מצאנו כי זכות עומדת לו. אם יש טענות בפי העותר כנגד מעצרו שומה עליו לפנות לבית-המשפט לעניינים מינהליים ולשטוח טענותיו לפניו.

סוף דבר: אנו מחליטים לדחות את העתירה.

היום, י"ח בשבט תשס"ד (10.2.2004).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

02083070_G13.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין חובה על שר הפנים להתיר שהייה בישראל לצורך גיור בלבד, וחומרת העבירות שביצע העותר מצדיקה דחיית הבקשה.
  2. 2טענות כנגד מעצר שלקראת הרחקה יש להעלות בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.