בג"ץ 831/98 התנועה לשמירת זכויות הציבור הדתי והחרדי בישראל נ. היועץ המשפ

השופטת ד' דורנר:

על-פי הדין הישראלי, הפלה מותרת רק על-יסוד היתר של ועדה סטטוטורית, אשר ניתן על-יסוד טעמים הקבועים בחוק. העובדה שהאישה ההרה אינה חפצה בילד שבבטנה אינה נמנית על טעמים אלו. על רקע זה, מבקשת העותרת בעתירתה, כי המדינה תנקוט בפעילות יזומה לאכיפת האיסור על הפלות שלא ניתן היתר לגביהן.

בתשובה לעתירה הסבירה המדינה, כי "עבירות על איסור הפסקת הריון קשות לגילוי מעצם טבען", וכי:

לפעולות גילוי וסיכול יזומות של עבירות יש מחיר של פגיעה, במידה זו או אחרת, בחירויות הפרט... שימוש באותם אמצעים באופן דומה [לאמצעים בהם עושים שימוש לגילוי עבירות סמים], ככלי שגרתי לגילוי וסיכול עבירות הפסקת הריון, עלול לפגוע באופן בלתי מידתי בחירויות הפרט.

עם זאת, מציינת המדינה בתשובתה, כי "בשום פנים ואופן רשויות החקירה והתביעה אינן מפעילות מדיניות של התעלמות מעבירות על סעיפי חוק העונשין בהפסקות הריון". מדיניות זו, המתוארת לעיל, אינה חורגת ממתחם הסבירות, בהתחשב במכלול התפקידים המוטלים על המשטרה והתביעה.

לא מצאנו, על-כן, עילה להתערבותנו, ואנו דוחות את העתירה.