בג"ץ 8330/19 אריה צביקל נ. רשם האגודות השיתופיות - משרד התעשייה המסחר והת

השופט נ' סולברג :

1.

אגודת מעונות עובדי "עלית" אגודה שיתופית ברמת גן בע"מ (להלן: האגודה ), היא הבעלים של מספר חלקות מקרקעין עליהן בנויים 10 בנייני מגורים. בשנת 2008 ביקשה האגודה לקדם מיזם של התחדשות עירונית בשטחים שבבעלותה, ובמסגרת זאת התקשרה עם המשיב 3, עו"ד ברוך אדלר, לשם מתן שירותים משפטיים. מסיבות שונות שאינן צריכות לענייננו, לא יצא המיזם אל הפועל.

2.

במאי 2017 החלה האגודה בהליך פירוק, והמשיב 2 מונה למפרק זמני. עם ההכרזה על הליך הפירוק, הגיש אדלר תביעת חוב על סך של 4,911,452 ₪, בגין שכר טרחה המגיע לו, לטענתו, עבור עבודתו. ביום 25.11.2018 קבע המפרק הזמני כי אדלר זכאי ל'שכר טרחה ראוי', שייקבע לאחר שתוגש חוות דעת מומחה מטעמו. ביום 5.3.2019, לאחר שנתקבלה חוות הדעת, החליט המפרק הזמני לאשר לאדלר שכר טרחה בסך של 450,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. ביום 2.5.2019 הגיש אדלר ערעור על החלטת המפרק הזמני למשיב 1, רשם האגודות השיתופיות.

3.

ביום 7.8.2019 הגישו חלק מן העותרים, חברים באגודה, בקשה להצטרף להליך הערעור, ולהגיש ערעור שכנגד. המפרק הזמני לא התנגד לצירופם, בהיותם צד העלול להיפגע מן ההחלטה, אולם הבהיר כי אין לחברי האגודה זכות להגיש ערעור מטעמם. להשלמת התמונה יצוין, כי דיון במעמד הצדדים לפני עוזר רשם האגודות השיתופיות, שהיה קבוע ליום 16.9.2019, בוטל על-ידו בסופו של דבר.

4.

ביום 5.11.2019 ניתנה החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות. עוזר הרשם נעתר לערעור באופן חלקי, וקבע כי שכרו של אדלר יעמוד על סך של 575,000 ₪ בתוספות מע"מ כדין, ותשלום הוצאות בסך של 30,000 ₪. אשר לבקשת חלק מן העותרים להצטרף להליך ולהגיש ערעור שכנגד קבע עוזר הרשם כי דינה להידחות, הן משום שלא היו צד להליך שהתנהל לפני המפרק הזמני; הן מאחר שטענות בדבר נזק אפשרי לחברי האגודה הונחו לפני המפרק הזמני, בטרם ניתנה החלטתו; הן משום שדבר פירוקה של האגודה פורסם כדין, וחבריה מוחזקים כמי שידעו על קיומו של ההליך (ולפיכך היה עליהם לברר אילו הליכים מתנהלים בפני המפרק הזמני); הן מחמת שהבקשה להגשת ערעור הוגשה הרבה לאחר שחלף המועד הקבוע בדין (60 יום), מבלי להציג נימוק משכנע לאיחור הניכר; הן משום שקבלת הבקשה במועד שהוגשה, תפגע ביעילותו של הליך הפירוק; הן מאחר שאין בדיני הפירוק מושג של 'ערעור שכנגד'. אשר לביטול הדיון במעמד הצדדים ציין עוזר הרשם, כי ההחלטה אם לקיים דיון או לא נתונה לשיקול דעתו, וכי בנסיבות העניין לא היה בביטול הדיון כדי לפגוע במי מהצדדים.

5.

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טוענים העותרים כי החלטות המפרק הזמני ועוזר הרשם פגעו פגיעה קשה ומהותית בזכות הטיעון והשימוע הנתונות להם. לטענת העותרים, רק ביום 16.5.2019 נודע להם לראשונה על אודות תביעת החוב והערעור שהוגש בעניינה לרשם האגודות השיתופיות, שאז מיהרו לפעול ולהגיש ביום 8.7.2019 (בטרם חלפו 60 ימים) בקשה להצטרף להליך הערעור ולהגיש ערעור שכנגד. החלטתו של המפרק הזמני להודיע לעותרים על קיומה של תביעת החוב רק כשנתיים לאחר הגשתה, והחלטת עוזר הרשם לדחות את בקשתם, מבלי לאפשר להם להשמיע את קולם, עולה כדי חוסר סבירות קיצוני. לפיכך מבקשים העותרים להורות על ביטול ההחלטות – של המפרק הזמני ושל עוזר הרשם, ולהחזיר את הדיון לעוזר הרשם, על מנת שיקיים דיון במעמד הצדדים, ויקבל החלטה חדשה לאחר שמיעת מלוא טענותיהם.

6.

רשם האגודות, המפרק הזמני ועו"ד אדלר, הגישו תגובות מקדמיות. כולם כאחד (בשינויים כאלה ואחרים), טוענים כי דין העתירה להידחות – על הסף, כמו גם לגופה. מבין הטענות השונות, חשובות לענייננו שתיים אלו: ראשית , העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים – הם בשל העובדה שחלק מן העותרים כלל לא היו שותפים לבקשת ההצטרפות שהוגשה לעוזר הרשם, הן משום שבשונה מן האמור בעתירה, העותרים ידעו על תביעת החוב שהגיש אדלר, עוד בטרם ניתנה החלטת המפרק הזמני. שנית , גם בהנחה שהעותרים שמעו לראשונה על תביעת החוב של אדלר רק ביום 16.5.2019, כפי טענתם, הרי שבקשתם לעוזר הרשם הוגשה ביום 7.8.2019 (ולא ביום 8.7.2019 כפי שנטען בעתירה), קרי – לאחר 60 הימים הנתונים להם על-פי דין. העותרים לא הציגו נימוק משכנע לאיחור זה, ובדין נדחתה אפוא בקשתם.

7.

המשיבים 4, 10, 15, 19 25 ו-26, חברים באגודה, הגישו גם הם תגובה מקדמית, והצטרפו לטענות העותרים (בכפוף לשתי הסתייגויות שאינן צריכות לשם הכרעה בעתירה).

8.

דין העתירה להידחות על הסף. המבקש סעד מן הצדק, צריך לבוא בידיים נקיות. במסגרת זאת מצופה כי יציג את מלוא התמונה העובדתית הרלבנטית. לא כך עשו העותרים שלפנינו. כפי שעולה מן התגובות המקדמיות, העותרים, ולמצער חלקם, ידעו גם ידעו על תביעת החוב של אדלר בשלב מוקדם יחסית, הרבה לפני יום 16.5.2019, כפי הנטען בעתירה. כך עולה ממכתב ששלח העותר 1 ביום 24.1.2018 לחברי האגודה, סמוך לאחר הגשת תביעת החוב (נספח ג לתגובתו של אדלר); כך עולה מהודעת דואר אלקטרוני ששלחו המשיבות 25-24 למפרק הזמני ביום 17.2.2018, בצירוף תגובתן לתביעת החוב, אליה כותבו גם העותרים 1, 12 ו-16 (נספח ד לתגובתו של אדלר); כך עולה ממכתב ששלח העותר 1 למפרק הזמני ביום 20.2.2018 (נספח 4 לתגובתו של המפרק הזמני); כך עולה ממכתב ששלח העותר 1 למפרק הזמני ביום 10.2.2019 (נספח 5 לתגובתו של המפרק הזמני). המכתבים הללו, שאינם תומכים (לשון עדינה) בגרסתם של העותרים באשר להשתלשלות העניינים, לא צורפו לעתירה. התנהלות זו, די בה כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף (וזאת גם מבלי להידרש לפגמים נוספים הקשורים בהגשת העתירה, בכלל זה העובדה שחלק מן העותרים כלל לא היו צד לבקשה שהוגשה לעוזר הרשם, כמו גם העובדה שהעתירה אינה מגובה בתצהיר חתום כדין).

9.

יתרה מזאת, גם אם אהיה נכון להניח לטובתם של העותרים כי לא ידעו על דבר תביעת החוב עד ליום 16.5.2019, וכי 'מרוץ הזמן' להגשת הערעור החל רק במועד זה (פסקה 51 לעתירה) – אין בכך כדי לשנות מן התוצאה. בקשת העותרים להצטרף להליך הערעור ולהגיש ערעור שכנגד הוגשה רק ביום 7.8.2019, ולא ביום 8.7.2019 כפי שנטען בעתירה (לזכותם של העותרים אניח, שהיתה זו טעות בתום לב). משהוגשה הבקשה לאחר תום המועד הקבוע לכך בדין (60 ימים, בהתאם לסעיף 48(5) לפקודות האגודות השיתופיות), ובהעדר טעמים מיוחדים שיצדיקו זאת (כנדרש מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), צדק עוזר הרשם בדחותו את הבקשה.

10.

סוף דבר: העתירה נדחית על הסף.

העותרים ישאו בהוצאות המשיב 1 (רשם האגודות השיתופיות), המשיב 2 (המפרק הזמני) והמשיב 3 (עו"ד אדלר) – בסך של 8,000 ₪ לכל אחד.