בג"ץ 8368/20 פלוני נ. כב' השופטת פאני גילת מבית משפט לענייני משפחה בקרית

השופטת ע' ברון:

1.

העתירה שהוגשה ביום 1.12.2020 מכוונת למנוע מתן הכרעה בתיק המשמורת שמתנהל בין העותרת למשיב 2 זה מספר שנים (תלה"מ 11604-12-18, להלן: תיק המשמורת , העותרת ו- המשיב ). העותרת טוענת כי המשיב פגע באופן מיני בילדם המשותף, שהוא כבן חמש (להלן: הילד ), ועומדת על כך שלא ניתן ליתן פסק דין בתיק המשמורת עד שתינתן הכרעה בערר שהוגש לפרקליטות על החלטת המשטרה לסגור את התלונה שהגישה בנושא (פל"א 210844/20). זאת בפרט, לדברי העותרת, בנסיבות שבהן הפרקליטות שוקלת לקבל את הערר ולבקש מהיחידה החוקרת לבצע השלמות חקירה; וטענה זו נתמכה בתכתובת פנימית שהוכתרה כחסויה שצורפה לעתירה.

וייאמר כי העתירה הוגשה, לאחר שבקשה לעיכוב הדיון בתיק המשמורת נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 2.11.2020 (וכך גם בקשה לעיון חוזר בה) (השופטת פ' ג' כהן ); ובנסיבות שבהן בית המשפט המחוזי דחה בקשה לפטור מעירבון בבקשה לרשות ערעור על החלטה זו ביום 22.11.2020 (רמ"ש 40320-11-20, השופטת ג' לוין ). נוסף על כך, ברקע הדברים מספר בקשות שננקטו על ידי העותרת לצווי הגנה שיורו על הרחקת המשיב מהילד, שנדחו כולן – כאשר הבקשה האחרונה נדחתה בחודש יולי 2020 (ה"ט 63480-05-20), וערעור על החלטה זו נדחה בשלהי חודש אוקטובר (עמ"ש 14122-10-20).

2.

ואולם בעודנו כותבים החלטה בעתירה, פורסם אמש (6.12.2020) פסק דין בתיק המשמורת, ונקבע כי המשמורת על הילד תועבר לידי המשיב. משאלה פני הדברים, ניכר כי הסעדים המבוקשים בעתירה – שעניינם כאמור עיכוב ההכרעה בתיק המשמורת – התייתרו, ואין עוד צורך לבררה. ככל שהעותרת מעוניינת להשיג על תוצאות פסק הדין שניתן בתיק המשמורת, פתוחה בפניה הדרך לערער עליו בהתאם למנגנונים הקבועים בדין, ואין באמור משום הבעת עמדה.

התוצאה היא שהעתירה נמחקת. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.