בג"ץ 8369/20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופטת ע' ברון :

1.

הסעד המבוקש בעתירה שלפנינו הוא צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יועמד לדין המשיב 3, ברוך מרזל (להלן: מרזל ), בעבירות של הסתה לגזענות והסתה לאלימות לפי סעיפים 144ב ו-144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לדברי העותרת, מרזל הוא תלמידו וממשיך דרכו של הרב כהנא והוא פועל להפצת משנתו הגזענית החותרת תחת עקרונות השוויון וכבוד האדם כלפי מי שאינם יהודים. בעתירה מפורטות שורה ארוכה של התבטאויות חמורות המיוחסות למרזל, מן השנים 2014 עד 2020, שלפי הנטען מהוות הסתה קשה נגד הציבור הערבי. עוד נטען בעתירה כי במשך כמעט שנתיים ניהל העותר תכתובת עם המשיבים 1 ו-2 (להלן: משיבי המדינה ), כאשר במהלך תקופה זו העותר פנה אליהם שמונה פעמים בדרישה להעמיד את מרזל לדין – ובלית ברירה הגיש לבסוף את העתירה.

לאחר מספר ארכות שניתנו להם לבקשתם, ביום 15.6.2021 הודיעו משיבי המדינה לבית המשפט כי לאחרונה הוחלט לפתוח בחקירה פלילית נגד מרזל בחשד לביצוע עבירות של הסתה לגזענות. עוד נמסר כי החקירה מתבצעת על ידי יחידת להב 433 ומלווה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, וכי ביום 9.6.2021 נחקר מרזל באזהרה. לעמדת משיבי המדינה, בנסיבות אלה דין העתירה להימחק – הן משום שהתשתית העובדתית העומדת ביסודה השתנתה; הן משום שניתן לראותה ככזו שהתייתרה; והן משום שבכל הנוגע להעמדתו של מרזל לדין, בשלב זה העתירה היא מוקדמת שכן יש מקום למיצוי החקירה ולקבלת החלטה בנדון על ידי הגורמים המוסמכים. לבסוף צוין כי ככל שיוחלט שלא להעמיד את מרזל לדין, ייתכן שתעמוד לעותר זכות ערר על החלטה זו.

העותר מתנגד למחיקת העתירה. לדבריו התנהלות משיבי המדינה בכל הנוגע לפתיחה בחקירה הפלילית היא מטרידה ואף בלתי סבירה; ועוד נטען כי הניסיון מלמד שהסחבת שנוקטים משיבי המדינה תימשך גם עתה משנתקבלה ההחלטה בדבר פתיחת החקירה. בנסיבות אלה סבור העותר כי על בית משפט להותיר את העתירה תלויה ועומדת, ולהורות למשיבי המדינה לקבל החלטה בעניין העמדתו של מרזל לדין בתוך פרק זמן קצר של חודשים ספורים. נוסף על כך, נטען כי מאחר שהחקירה הפלילית נגד מרזל מתנהלת בגין עבירה של הסתה לגזענות בלבד, יש לברר את העתירה ככל שהיא מכוונת להעמדה לדין בגין עבירה של הסתה לאלימות.

2.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק.

משנפתחה לאחרונה חקירה פלילית בעניינו של מרזל, יש לאפשר לגורמי החקירה למצותה. נוסף על כך, אין מקום למתן הסעד המבוקש בעתירה כל עוד לא התקבלה החלטה סופית על ידי הגורמים המוסמכים בשאלת העמדתו של מרזל לדין; וכך במיוחד שעה שייתכן כי תעמוד לעותר זכות ערר על החלטה זו. כך או אחרת, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ואין מקום להותירה תלויה ועומדת – שכן אם יוחלט על העמדתו של מרזל לדין ממילא העתירה תתייתר, ואם יוחלט אחרת אזי החלטה זאת היא שתעמוד במוקד העתירה בשונה מהמצב היום (ראו: בג"ץ 3699/20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (5.11.2021)). ויובהר: הגם שבשלב זה החקירה הפלילית מתנהלת לדברי משיבי המדינה רק בעבירה של הסתה לגזענות, ולא בעבירה של הסתה לאלימות, אין מקום לפצל את הדיון בעבירות אלה בהיותן מבוססות על אותו מסד עובדתי וקשורות זו בזו. משכך, אין מקום לשעות לדרישת העותר להמשיך ולברר את העתירה רק ביחס להעמדתו של מרזל לדין בעבירה של הסתה לאלימות. למען הסר ספק, טענותיו של העותר גם בעניין זה שמורות לו.

3.

התוצאה היא שאנו מורות על מחיקת העתירה. בשים לב לכך שבמשך תקופה ממושכת משיבי המדינה לא שעו לפניותיו החוזרות ונשנות של העותר, ורק בעקבות הגשת העתירה נפתחה חקירה פלילית נגד מרזל, אנו מחייבות את משיבי המדינה בהוצאות העותר בסך של 3,000 ש"ח.