פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8400/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
1. עודד יפה
2. תמר יפה
נ ג ד
המשיבה:
עין יהב, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
בת"א 1163/01 מיום 25.8.2002 שניתן על ידי כבוד השופטת רויטל יפה-כ"ץ
בשם המבקשים: עו"ד מרדכי
שחם
בשם המשיבה: עו"ד אפרים
חיים
החלטה
1.המבקשים והמשיבה הגישו, כל אחד כנגד האחר, דרישת חוב ל"משקם", כמשמעותו לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ה-1992 (להלן: החוק). ביום 27.11.2000 קבע המשקם, כי יש לדחות הן את דרישת החוב של המבקשים והן את זו של המשיבה, מן הטעם כי עוד "בשנת 1989 הגיעו הצדדים לאחר התחשבנות, להסכמה שמהותה היא סילוק הדדי של התביעות". ערעור מצד המבקשים כנגד פסק המשקם נדחה, וכנגד שתי ההחלטות הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול. בפני בית המשפט המחוזי טענו המבקשים, בעיקר, כי לא הוכח בפני המשקם שהם ויתרו על תביעות עתידיות מצידם. בית המשפט דחה את הבקשה וכנגדה מלינה המבקשת.
2.דין הבקשה להידחות. בפני הערכאות הערכאות השיפוטיות והמעין-שיפוטיות הוצגו מסמכים מהם עולה בבירור, כי המבקשים ויתרו על תביעות כנגד המשיבה - ככל שהיו להם כאלו. בית המשפט המחוזי אף עמד על כך, כי בין החלטת המשקם הראשונה לבין ההחלטה בערעור, שלחו המבקשים למשקם שני מכתבים המאמתים את המסקנה האמורה. בית המשפט ציין כי בשלב מסוים זנחו המבקשים את טענתם כאילו הסכימו הגיעו להסכמה עם המשיבה תחת לחץ או כפיה. זאת ועוד: בית המשפט העיר, כי גם לו הייתה קיימת עילת ביטול לפי סעיף 28 לחוק – ואין זה המקרה, עדיין לא היה בכך כדי להואיל למבקשים, שכן בכל מקרה, כך נקבע, לא נגרם להם עיוות דין (סעיף 26(א) לחוק).
המבקשים מנסים לסמוך את בקשתם, בין השאר, על פסק-דין אחר של בית משפט מחוזי, בו נקבע כי המשיבה חייבה – שלא כדין – חשבונות של חברים אחרים. אלא שצדק בית המשפט בכך שאין בפסק-דין זה כדי לשנות, למפרע, הסכמה אליו הגיעו המבקשים עם המשיבה. בשל כל אלה, דין הבקשה להידחות.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ט באדר א' תשס"ג
(3.3.2003).
ש ו פ ט