בג"ץ 8405/05 מוחמד טוואטחה נ. שר הפנים

השופט א' א' לוי:

1.העותרת 2 נישאה בשנת 1998 לעותר 1, שהינו אזרח ישראלי. בשנת 2001 הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות, ובקשתם נענתה בחיוב במובן זה שעותרת 2 שולבה בתהליך מדורג, שתחילתו היה במתן אשרת שהייה והמשכו באשרה מסוג א/5 – אשרת תושב ארעי.

משפג תוקפה של האשרה האחרונה שנמסרה לידי עותרת 2 ביום 8.6.05, לא הוארך תוקפה עוד, הואיל ובחודש יולי 2005 הוצגה למשרד הפנים עמדתם של גורמי הביטחון, ולפיה קיימת מניעה לשהותה של עותרת 2 בתחומה של מדינת ישראל. אותה מניעה מקורה בפעילותם של שניים מאחיה בפעילות עוינת - אחד האחים הינו, על פי הנטען, פעיל בארגון טרור, והאחר נושא בעונש מאסר בישראל לאחר שנמצא, על פי הודאתו, כי הינו חבר בהתאגדות אסורה ובירי לעבר אדם.

2.במהלך הדיון בפנינו, ועל פי בקשת בא-כוחם המלומד של העותרים, עו"ד ח' ושאחי, עיינו במעמד צד אחד, בחומר חסוי ושמענו הסברים מפיהם של גורמי הביטחון הנוגעים לעניין. כל אלה הובילונו למסקנה, כי הסיכון הביטחוני בגינו הוחלט שלא להנפיק אשרת שהייה נוספת לעותרת 2 הינו מוחשי, ומכאן דעתנו כי לא נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת המסור למשיב 1 בתחום זה.

אשר על כן, העתירה נדחית.