בג"ץ 8434/05 מיכאל לושקוביץ נ. השופטת רחל גרינברג ביהמ'ש השלום ת''א

א.העתירה הוגשה ביום 5.9.05 אך הועברה ללשכתי רק ביום 7.8.06 לאחר ששולמה האגרה. העתירה, שנוסחה על-ידי העותר בעצמו, אינה ברורה. בפתיחתה נקבע כי נושאה הוא "עיכוב הליך משפטי אשר מתנהל בבית משפט השלום... אצל כבוד השופטת רחל גרינברג". כן מתייחס העותר לדרישתו לגילוי מסמכים המצויים בידי שב"ס. במכתב מיום 15.5.06 טוען העותר כי העתירה מכוונת כנגד השופטת גרינברג, אך לא ברורה העילה.

ב.ברם, ארבעה ימים בטרם הגשת העתירה, ביום 1.9.05, ניתנה הכרעת הדין במשפטו הפלילי של העותר (פ' (תל אביב) 7442/99), וביום 29.9.05 ניתן גזר הדין, בהליכים אלה היה העותר מיוצג. יום קודם לגזר הדין (28.9.05) דחה בית משפט זה ערעור שהגיש העותר על החלטת השופטת גרינברג שלא לפסול את עצמה מלדון בעניינו של העותר (ע"פ 8841/05 מיכאל לוקשביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת ביניש). גם בהליך זה היה העותר מיוצג. נוכח ההחלטות שניתנו בהליכים אלה לא ירדתי לסוף דעתו של העותר בעתירתו. על פניה כמות שהיא היה מקום לדחיית העתירה על הסף, אך הואיל והמדובר באסיר, אבקש כי העותר יודיע בתוך 21 יום האם הוא עומד על עתירתו, ואם כן ינסחה באופן ברור, תוך ציון העילות הנטענות והסעדים המבוקשים.