בג"ץ 8440-20 בג"ץ 8440-20

1.הבקשה שבכותרת הועברה לטיפולי.

2.עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 3, ראש המינהל האזרחי, מיום 14.8.2013, להוציא נגד העותר צו לפינוי מקרקעין המצויים בסמוך ליישוב סוסיא בדרום הר חברון, ואשר בהם נטע העותר כרם גפנים (להלן: צו הפינוי). צו הפינוי הוצא מכוח הצו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה ושומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007 (להלן: הצו בדבר שימוש מפריע).

3.בתגובה המקדמית לעתירה מטעם המשיבים 3-1 נטען כי הצו בדבר שימוש מפריע מסמיך את ראש המינהל האזרחי לדרוש ממחזיק במקרקעין פרטיים להוכיח את זכותו להחזיק בקרקע, ולפנות מי שלא הוכיח את זכותו כאמור, וזאת בתנאי שלא חלפו חמש שנים מיום תחילת ההחזקה בקרקע. עוד נטען כי בהתאם לסעיף 2(ה) לצו בדבר שימוש מפריע, תקופת חמש השנים תימנה מחדש אם יחול "שינוי מהותי" באופן השימוש המפריע. בענייננו, כך נטען בתגובת המשיבים, צו הפינוי ניתן על-ידי ראש המינהל האזרחי בשים לב לכך שהעותר לא הוכיח את זכויותיו בקרקע, ולנוכח החלפת סוג העיבוד בה מגידולי שדה לכרם גפנים, באופן המהווה שינוי מהותי המצדיק את איתחול תקופת השנים לפי הצו בדבר שימוש מפריע.

4.ביום 22.11.2021, ולאחר שהתקיים דיון בעתירה, ניתן צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל צו הפינוי שהוצא נגד העותר בשל כך שהשינוי המהותי באופן השימוש במקרקעין נעשה לאחר שחלפו חמש שנים מיום הכניסה למקרקעין.

5.ביום 8.7.2022 הגישו המשיבים 3-1 תצהיר תשובה מטעמם, אשר בסופו צוין כי בחודשים האחרונים מתקיים שיח בין הגורמים הרלוונטיים בעניין נוסח לתיקון הוראותיו של סעיף 2(ה) לצו בדבר שימוש מפריע, וכי נוסח זה הועבר לעיון ואישור משרד המשפטים. לצד זאת, צוין כי מדובר ביוזמת חקיקה המצויה בראשית דרכה, וכי השיח הבין-משרדי עודו מתקיים, כך שאין לדעת מתי התהליך יושלם ומה תהא תוצאתו הסופית. עוד צוין, כי אין בהליכים לתיקונו העתידי של הצו כדי לשנות מן העמדה המשפטית שהוצגה במסגרת תצהיר התשובה באשר לפרשנותו של הסעיף האמור.

6.בהמשך לכך, ביום 19.7.2022 הגיש העותר בקשה לצוות על המשיבים 3-1 ליתן פרטים נוספים ביחס לתצהיר התשובה שהוגש מטעמם, ובפרט התבקש להורות למשיבים 3-1 להעביר לידי העותר את נוסח התיקון המוצע של סעיף 2(ה) לצו בדבר שימוש מפריע. בבקשה נטען כי פרשנותו של סעיף זה מצויה בלב הדיון המתקיים בעתירה זו, וכי על מנת שבפני העותר ובפני בית המשפט תעמוד התמונה המלאה לשם הדיון בעתירה, מבוקש להעביר את נוסח התיקון המוצע לעותר. כן התבקש להעביר לידי העותר את לוח הזמנים המשוער לסיום תהליך בחינת תיקון הסעיף האמור.

7.בתשובת המשיבים 3-1 לבקשה נטען כי הבקשה לקבלת פרטים נוספים חורגת באופן מובהק מאמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין זה. כן נטען, כי התיקון המוצע לסעיף 2(ה) לצו בדבר שימוש מפריע מצוי בשלבים ראשוניים בלבד ובשיח פנימי בין גורמי המדינה, ומשכך אין לו כל מעמד חוקי מחייב, והוא אינו רלוונטי להליך דנן.

8.העותר ביקש להגיש תשובה לתשובת המשיבים 3-1, ובמסגרת זו שב על טענתו כי סעיף 2(ה) לצו בדבר שימוש מפריע עומד במוקד העתירה, וכי שינוי או הצעה לשינוי של סעיף זה משפיע באופן ישיר על העותר וטענותיו בהליך.

9.לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כמפורט להלן.

10.כידוע, בבסיס ההליך של מתן פרטים נוספים עומדות שתי תכליות – האחת, להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והשנייה, להביא להבהרת עמדתו של בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו. כן הובהר כי מטרתו של הליך הפרטים הנוספים היא לייעל את הדיון ולתחום את המחלוקת, וכי אין לראות בו תחליף לשאלון או לחקירה נגדית (ראו: בג"ץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ' שר הפנים, פסקה 5 (30.3.2020); בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל נ' שר החינוך, פסקה 5 (21.10.2020)).

11.במקרה הנדון, לא שוכנעתי כי הנוסח המוצע לתיקון סעיף 2(ה) לצו בדבר שימוש מפריע נדרש לשם הבהרת עמדותיהם וטענותיהם של המשיבים 3-1 בעתירה או לשם מיקוד המחלוקת וייעול הדיון, ומשכך, לא ראיתי להיעתר לבקשה דנן.

12.כפי שצוין בתשובת המשיבים 3-1, היוזמה לתיקון הסעיף האמור מצויה בשלבים ראשוניים, כאשר השיח בין המשרדים השונים והגורמים הרלוונטיים עודו מתנהל, וקשה לדעת, בשלב זה, מה יהיה הנוסח הסופי של התיקון, ככל שהוא אכן ייצא לפועל. בנסיבות אלה, אני סבורה כי קשה יהיה לייחס משקל פרשני-ממשי (אם בכלל) לנוסח הנוכחי של התיקון המוצע, בהיותו נוסח גולמי ביותר, אשר טרם הוסכם ואושר על-ידי הגורמים הרלוונטיים (ראו והשוו: בל יוסף "אליה וקוץ בה: המעמד הנורמטיבי של יוזמות חקיקה" עיוני משפט מ 253, 313 (2017)). בהתאם לכך, לא שוכנעתי כי מסירת נוסח זה לעותר תוביל למיקוד המחלוקת הפרשנית בין הצדדים או לייעול הדיון. בנוסף, מסירת נוסח התיקון המוצע אף אינה צפויה לשפוך אור או להבהיר את עמדתם הפרשנית של המשיבים 3-1, באשר עמדתם זו, כפי שצוין בתצהיר התשובה מטעמם, נשענת על נוסחו הקיים של הסעיף, והתיקון המוצע העתידי אינו צפוי לשנותה (ראו: סעיף 44 לתצהיר התשובה).

13.אשר לבקשת העותר לקבלת לוח הזמנים המשוער של הליך תיקון הצו האמור, הרי שבתצהיר התשובה ציינו המשיבים 3-1 כי "אין לדעת מתי התהליך יושלם". לנוכח האמור, נראה כי אין בידי המשיבים לוח זמנים מוגדר להשלמת הליך תיקון הצו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה בנדון.

14.על רקע האמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תואיל לתייק החלטתי זו בתיקי השופטים.