בג"ץ 8449/01 אליהו ברק נ. קצין התגמולים

השופט א' גרוניס :

1.המבקש הגיש תביעה בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן - החוק). ועדה רפואית עליונה (להלן - הוועדה העליונה) דחתה ערעור שהגיש על החלטתה של ועדה רפואית. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק), אשר נדחה. מכאן הבקשה שבפנינו למתן רשות ערעור.

2.תביעתו של המבקש, על פי החוק, הוגשה תחילה בגין פגיעה בקרסולו. תביעתו זו נתקבלה והוכרה נכות בשיעור 10 אחוזים. כמו כן הוכרה נכות בשיעור 5 אחוזים בשל הגבלה מזערית בתנועות עמוד שדרה מותני. המבקש הגיש ערעור לוועדה העליונה בו טען, כי יש להכיר בנכות נוספת בשיעור 10 אחוזים בגין פגיעה שורשית מותנית קלה עם הפרעה בהליכה או בעמידה ולחלופין בנכות בשיעור 5 אחוזים עקב פגיעה שורשית מותנית. הוועדה העליונה דחתה את ערעורו של המבקש. החלטתה של הוועדה התקבלה לאחר שעיינה בממצאים של בדיקת EMG (להלן - הבדיקה החשמלית) ובחוות דעת רפואית שהוגשה מטעמו של המבקש. בחוות הדעת נאמר, כי הבדיקה החשמלית מעידה על פגיעה שורשית מותנית בדרגת חומרה קלה. בהחלטתה של הוועדה העליונה נקבע, כי הבדיקה החשמלית מצביעה על תקינות וכי "מבחינה נוירולוגית אין נכות, הירידה בתחושה אינה מתאימה לפיזור אנטומי". כנגד קביעה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט כתב בפסק דינו, כי לכאורה ראוי היה להחזיר את העניין לוועדה העליונה לקבלת הבהרות לגבי שתי נקודות: ראשית, מה ההסבר לקביעת הוועדה כי תוצאות הבדיקה החשמלית מעידות על תקינות, שעה שעורך הבדיקה ונותן חוות הדעת כתבו כי ממצאי הבדיקה החשמלית אינם תקינים. שנית, שאלת היחס בין תוצאות הבדיקה החשמלית לבין הממצאים של הבדיקה הקלינית. בסופו של דבר קבע בית משפט קמא, כי אין מקום להחזיר את הדיון לוועדה העליונה. זאת מן הטעם שבין כך ובין כך לא נתגלה כל ממצא המצביע על הפרעה תפקודית כלשהי. לאור זאת, קבע בית המשפט שיש לדחות את הערעור בלא להחזיר את העניין לוועדה העליונה. עם זאת, הורה בית המשפט המחוזי להעביר את פסק דינו ליושב-ראש הוועדה העליונה על מנת שזה יחליט האם ראוי שהוועדה העליונה תיתן דעתה על הנקודות שנזכרו.

3.משהובאה הבקשה דנא לראשונה לפני מותב תלתא הוחלט, ביום 27.3.03, לבקש מיושב-ראש הוועדה העליונה לתת דעתו להערותיו של בית המשפט המחוזי. הנושא אכן הובא שוב בפני הוועדה העליונה. בהחלטתה של הוועדה מיום 29.1.04 נאמר, כי לדעתה, כפי שהבהירה פעמים רבות בעבר, קביעת הנכות נעשית בסופו של דבר על סמך הבדיקה הקלינית ואילו הבדיקות האחרות, למשל הבדיקה החשמלית, הינן אך בגדר בדיקות עזר. לכן, כך הוסיפה הוועדה העליונה, עיון חוזר בתוצאות הבדיקה החשמלית לא יקדם את הנושא. החלטתה של הוועדה העליונה מיום 29.1.04 הונחה בפנינו. ביום 10.2.05 החלטנו להחזיר שוב את העניין לוועדה הרפואית העליונה, מן הטעם שלא התייחסה לשאלה האם תוצאותיה של הבדיקה החשמלית מעידות על תקינות. הוועדה העליונה חזרה ודנה בנושא. בהחלטתה של הוועדה העליונה מיום 19.5.05 נאמר, כי השינויים שנתגלו בבדיקה החשמלית "הם בגבול המעורפל" וכי הפיענוח מצביע על כי הבדיקה הינה "במידה מסוימת בלתי תקינה אך לא חד משמעית וניתנת לפירושים רבים". בסופה של ההחלטה נקבע, כי הוועדה חוזרת ומאשררת את אחוזי הנכות שנקבעו על ידה בעבר.

4.על החלטה של ועדה רפואית עליונה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי "בנקודה משפטית בלבד" (סעיף 12א(א) לחוק). על מנת להביא את עניינו בגדר הדרישה האמורה מנסה המבקש להציג את הסוגיה שהביא בפני בית המשפט המחוזי ובפנינו כשאלה משפטית. לטענתו, עולה מהחלטתה האחרונה של הוועדה העליונה, כי תוצאותיה של הבדיקה החשמלית אינן תקינות. על כן, זכאי הוא, לגירסתו, להכרה באחוזי נכות בשל פגיעה שורשית מותנית. לכך מתווספת טענה נוספת, שיש לה פן משפטי טהור, והיא כי יש להכיר באחוזי נכות אפילו לא קיימת פגיעה תפקודית כלשהי.

5.נראה לנו, כי אין מדובר כלל וכלל בערעור בנקודה משפטית, שכן איננו מגיעים כלל לשאלה האם תוכר נכות לפי החוק אף בהעדר השלכה תפקודית. מן ההחלטות השונות של הוועדה הרפואית עולה באופן ברור, כי לדעת הוועדה יש להעדיף את תוצאותיה של הבדיקה הקלינית על פני התוצאות של הבדיקה החשמלית. אכן, בשלב מסוים אמרה הוועדה העליונה כי התוצאות של הבדיקה החשמלית היו תקינות ואילו בהמשך כתבה כי התוצאות אינן חד משמעיות. כמובן שאין מקום שבית המשפט יידרש לשאלה האם תוצאותיה של הבדיקה החשמלית מצביעות על תקינות אם לאו. אף אין מקום לבחון את השאלה האם בכל מקרה, כולל במקרה הנוכחי, יש ליתן עדיפות לתוצאותיה של הבדיקה הקלינית. השאלות האמורות נתונות בידי מומחי הרפואה ולא בידי מומחי המשפט (ראו למשל, ע"א 472/81 קצין התגמולים עפ"י חוק הנכים נ' גבריאל פנחס אברג'יל , פ"ד לז (2) 785 וכן רע"א 9737/03 זיגלמן נ' משרד הביטחון – קצין התגמולים (טרם פורסם)). משכך הוא, דין הבקשה להידחות וכך אנו מחליטים.

ש ו פ ט

המישנה לנשיא מ' חשין :

אני מסכים.

המישנה לנשיא

השופט י' עדיאל :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בהחלטתו של השופט א' גרוניס.