בג"ץ 8463/12 סונא קולוגאסי ואח' נ. שר הפנים

העתירה התייתרה ונמחקה, ונותרה לדיון בקשת העותרים לפסיקת הוצאות.

עיינתי בכל החומר שבתיק, בבקשת העותרים ובתגובת המשיבים, המתנגדים לבקשה, והחלטתי לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים, אך בשיעור מתון.

הסעד לו עתרו העותרים, קבלת בקשתם להתאזרחות, ניתן להם לאחר שבעקבות הערות בית המשפט בדיון שנערך בעתירה הסכימו המשיבים לשוב ולשקול עמדתם, לאחר עריכת בדיקות מתאימות. דומני כי על יסוד החומר שבפניי לא ניתן לקבוע כי המשיבים הרימו את הנטל, המוטל עליהם נוכח מתן הסעד, להוכיח כי הגשת העתירה לא היתה מוצדקת בראיה סבירה ואובייקטיבית עת הוגשה, וכי לא היה באפשרותם לבצע את הבדיקות אותן ערכו לאחר הגשת העתירה והדיון שנערך בה, ואשר על בסיסן קיבלו את ההחלטה בדבר מתן אזרחות, מבלי שהיה על העותרים להידרש להגשת העתירה (ראו והשוו בג"ץ 2908/06 איוונוב נ' שר הפנים (21.4.2010)).

יחד עם זאת לעניין שיעור ההוצאות יש ליתן משקל לכך שמפרוטוקול הדיון שנערך בעתירה עולה כי הגם שהרכב השופטים סבר כי על המשיבים להשלים את הבדיקות בעניינם של העותרים, ציין הוא כי "יש בעיות לשני הצדדים", ובשים לב לכך כמו גם לכלל נסיבות העניין, וכן לעובדה שהעותרים לא הוכיחו מה היה שיעור הוצאותיהם בפועל, יועמדו ההוצאות על שיעור מתון יחסית, כך שהמשיבים ישאו בהוצאות ובשכר טרחה בסך של 3,500 ש"ח.