בג"ץ 8467-22 בג"ץ 8467-22

השופט א' שטיין:

1.העתירה שלפנינו הוגשה בכתב יד על-גבי מסמך של שירות בתי הסוהר, ובה נטען שהעותר, אשר מייצג את עצמו, הוא אסיר אשר מרצה 25 שנות מאסר. לטענת העותר, מתנהל נגדו הליך במרכז לגביית קנסות (להלן: המרכז) בגין פיצוי לנפגע/ת העבירה בסך של 140,000 ש"ח, אשר הושת עליו במסגרת גזר הדין. בתוספת הצמדה וריבית, חובו של העותר עומד כיום על סכום של 362,716 ש"ח. נטען כי מגעים שניהל העותר עם המרכז לא השיגו את התוצאה המבוקשת, ומשכך מבקש העותר ש"נעזור לו מול המרכז".

2.דין העתירה להידחות על הסף נוכח אי-מיצוי הליכים, או בשל קיומו של סעד חלופי. סעיף 7ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, קובע את סמכותו של הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים; סעיף 7ו לאותו חוק קובע כי החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור – בזכות או ברשות בהתאם לאמור באותו סעיף – לפני בית משפט השלום.

3.מעיון בעתירה לא ברור האם העותר מיצה הליכים מול הרשם לענייני המרכז. ככל שההליכים לא מוצו, על העותר למצותם. באם העותר מיצה הליכים כאמור, אך הוא אינו שבע רצון מההחלטה שהתקבלה במסגרתם, פתוחה בפניו הדרך לנקוט בהליכים בהתאם לקבוע בסעיף 7ו הנ"ל.

4.סוף דבר – העתירה נדחית בזאת על הסף. נוכח נסיבותיו של העותר, אין צו להוצאות.