בג"ץ 8502/99 ואסילי קאיציאנו נ. שר הפנים

העותר, עובד זר, שהגיע על פי אשרה כדין מרומניה כדי לעבוד בחברה מסויימת בישראל. לאחר חודשים אחדים עזב העותר את החברה ועבר לעבוד בחברה אחרת, היא המשיבה 3, ללא היתר. בינתיים, פקע תוקף אשרת השהייה של העותר בישראל והוא שהה כאן תקופה ממושכת שלא כדין. כשנתברר בביקורת שנערכה אצל המשיבה 3, שהעותר שוהה בישראל ועובד שלא כדין, הוא נעצר והוצא נגדו צו גירוש מישראל.

בעתירה שלפנינו הוא מבקש שבית המשפט יצווה לבטל את צו הגירוש ויאפשר לו לעבוד אצל המשיבה 3.

את עתירתו תומך העותר בטענה שהמשיבה 3 חייבת לו שכר עבודה בסכום של קרוב ל20,000- ש"ח, והיא מוכנה להמשיך ולהעסיקו, ואף להחזיר לו את השכר שהיא חייבת לו בתשלומים.

משרד הפנים מתנגד לבקשה, וטוען כי העובדה שקיים חוב כספי לזכותו של עובד, אינה מצדיקה מתן אשרת שהייה לאותו עובד עד שיצליח לגבות את חובו, וכן אינה מצדיקה ביטול צו הגירוש שהוצא כדין.

אנו סבורים, כי בנסיבות של מקרה זה, כשהעותר שהה בישראל תקופה ממושכת ללא אשרה ועבד ללא היתר, אין לבית משפט זה עילה להתערב בהחלטת שר הפנים ולבטל את צו הגירוש.

במאמר מוסגר ייאמר כי בא כוח העותר לא צירף את המשיבה 3 כצד בעתירה. בית המשפט ביקש לצרפה והיא צורפה בהתאם. משום מה בא כוח המשיבה 3 לא הופיע לדיון היום. מתוך החומר שבתיק לא ברור כלל שהמשיבה 3 מודה בקיום החוב הנטען על ידי העותר או מוכנה לשלם חוב כזה לעותר. זאת ועוד, בתוך העתירה יש אמירה שהמשיבה 3 פשטה את הרגל, ובא כוח העותר אמר שהוא אינו יודע על כך, אך ידוע לו כי המשיבה 3 נמצאת במצב כלכלי קשה. במצב זה שחרורו של העותר על מנת שיגבה את החוב הנטען מן המשיבה 3, ועד שיגבה חוב זה, מצריך מתן היתר לשהייה בישראל לתקופה ממושכת, אף מבלי שיש בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה שהייה כזו.

עם זאת, הודיענו בא כוח שר הפנים כי המשיב מוכן לעכב את ביצוע צו הגירוש לתקופה סבירה, כדי לאפשר לבא כוח העותר להגיש תביעה לשכרו נגד המשיבה 3 אם יראה לנכון, וכן כדי למסור עדותו בהליך של "עדות מוקדמת" במסגרת תביעה זו. כמו כן, יוכל בא כוח העותר לבוא בדברים במשך תקופה זאת עם משרד הפנים ושירות התעסוקה, כדי לברר אם יהיו מוכנים לאפשר למשיבה 3 להמשיך ולהעסיקו על חשבון מכסת העובדים הזרים שהוקצתה לה.

אשר על כן, אנו מחליטים לדחות את העתירה.