בג"ץ 8510/21פלוני נ. בית הדין השרעי לערעורים

השופטת י' וילנר :

1.

העתירה מופנית כלפי פסק דינו של בית הדין השרעי לערעורים (להלן:

בית הדין לערעורים ) מיום 26.10.2021, שבגדרו נדחה ערעור שהגיש העותר 1 (להלן: העותר ) על פסק דינו של בית הדין השרעי בבאקה אל גרבייה (להלן: בית הדין ) מיום 9.9.2021, שבו נדחתה בקשת העותר לעיון מחדש בהכרעה שניתנה בתביעתו להעברת המשמורת על ילדי בני הזוג, המשיבים 3-2 (להלן: הקטינים ) מידי המשיבה 3 (להלן: המשיבה ) לידיו.

רקע

2.

מן העתירה עולה כי העותר והמשיבה מצויים בהליכי גירושין המתנהלים בבית הדין השרעי בבאקה אל גרבייה. על פי הנטען, בתחילה הסכים העותר לכך שהמשמורת על הקטינים תהיה בידי המשיבה. ואולם, בשלב מסוים הגיש העותר לבית הדין תביעה להעברת הקטינים למשמורתו, וזאת, כך נטען, בשל אלימות שמפעילה המשיבה כלפי הקטינים ובשים לב לכך שמצבה הנפשי ירוּד. מן החומר שצורף לעתירה עולה כי בית הדין מינה גורמים מקצועיים לבחינת טענותיו של העותר, וכי תביעתו נדחתה לאחר שטענותיו האמורות נשללו.

3.

לאחר זמן מה הגיש העותר לבית הדין בקשה לעיון מחדש בפסק הדין שניתן בתביעת המשמורת. במסגרת זו שב העותר על טענותיו, והלין על אמינותם של גורמי הרווחה המקצועיים שמונו על ידי בית הדין.

4.

בהחלטתו מיום 9.9.2021 דחה בית הדין את בקשת העותר, בקבעו כי אין מקום להגיש בקשות בתיק סגור. כמו כן, נקבע כי אין עילה לעיון מחדש בפסק הדין הדוחה את תביעת המשמורת בהיעדר נסיבות חדשות, שכן גורמי המקצוע הבהירו כי מצבה הנפשי של המשיבה יציב וכי מסוגלותה ההורית גבוהה מזו של העותר.

5.

ערעור שהגיש העותר לבית הדין לערעורים על ההחלטה האמורה, נדחה אף הוא בפסק דין מיום 26.10.2021. בית הדין לערעורים קבע כי העותר שב על טענות שהעלה בעבר ואשר נדחו במספר הזדמנויות. עוד הובהר, כי בהתאם לחוות דעתם של הגורמים המקצועיים, כשירותה של המשיבה אינה מוטלת בספק וטובת הקטינים מחייבת את הותרת המשמורת בידיה. באשר לטענותיו של העותר כלפי גורמי הרווחה, נקבע כי פתוחה בפניו הדרך להגיש תלונה לממונים עליהם ככל שיראה צורך בכך. בית הדין לערעורים הבהיר עוד, כי ניתן לחדש את התביעה בעניין המשמורת ככל שהנסיבות ישתנו.

6.

כנגד פסק דין זה הוגשה העתירה דנן, ובמסגרתה שב העותר על טענתו כי טובת הקטינים מחייבת להעבירם למשמורתו, וזאת בהתחשב במצבה הנפשי של המשיבה. עוד נטען, כי בית הדין לא אִפשר לעותר לחקור את הגורמים המקצועיים שנתנו חוות דעת על אודות מצבה של המשיבה, ואף לא התייחס לממצאים שעלו במסגרת חוות הדעת האמורות. זאת, כך נטען, בניגוד להוראות החקיקה הרלוונטיים, לכללי הצדק הטבעי ולזכויות היסוד של העותר. לטענת העותר, בכך חרגו בתי הדין השרעים מסמכותם, באופן המחייב התערבות בהחלטותיהם.

דין והכרעה

7.

לאחר העיון בעתירה מצאתי כי היא לא מגלה עילה להתערבות ועל כן דינה להידחות על הסף, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

8.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הדתיים, ובתי הדין השרעיים בכלל זאת. ככלל, התערבות בהחלטות בתי הדין הדתיים תיעשה במשֹורה, וזאת במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו למשל: בג"ץ 6126/20 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים , פסקה 6 (7.1.2021); בג"ץ 537/21 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים , פסקה 3 (16.2.2021); בג"ץ 4727/21 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים , פסקה 5 (8.8.2021)). עיון בעתירה דנן מעלה כי היא אינה באה בגדר מקרים חריגים אלו, ולוּ בקירוב.

9.

זאת ועוד, טענותיו של העותר, אשר נדונו על-ידי שתי ערכאות שיפוטיות, אינן אלא טענות ערעוריות מובהקות , הנטועות כולן בעניינם הפרטני של הצדדים, וכאמור,

בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקותיהם של בתי הדין (השוו: בג"ץ 3394/18 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 6 (2.5.2018); בג"ץ 6807/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (13.10.2021)). הדברים יפים ביתר שאת מקום בו התשתית העובדתית אשר נקבעה על ידי הערכאה הדיונית מבוססת על חוות דעתם של הגורמים

המקצועיים. כך בכלל, וכך בפרט בכל הנוגע לשאלות הנוגעות לטובת הקטינים, כבענייננו (ראו והשוו: ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני , פסקה 12 (7.3.2013); ע"א 6953/12 כהן נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 6 (17.7.2014) ;

בע"ם 7/20 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 5 (5.1.2020); בע"ם 223/20 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 9 (10.2.2020); בע "ם 2083/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (28.4.2021); כן ראו: עמ"ש (מחוזי חיפה) 6499-10-16 פלונית נ' פלוני , פסקה 12 (21.11.2017 )).

10.

למעלה מן הנדרש, אוסיף עוד כי דין העתירה להידחות ולו לנוכח העובדה שהעתירה מופנית למעשה כלפי הכרעה בבקשה לעיון מחדש בפסק דין חלוט שנתן בית הדין בסוגיית המשמורת, וזאת בבחינת נקיטת "מסלול עוקף" להליך הערעור מצד העותר כלפי פסק הדין האמור. הן בית הדין והן בית הדין לערעורים עמדו על כך שבמקרה דנן לא אירע שינוי נסיבות שמצדיק עיון מחדש בפסק הדין, וברי כי אין מקום להתערב במסקנה זו.

כפי שעולה גם מפסק דינו של בית הדין לערעורים, ככל שהנסיבות ישתנו, פתוחה בפני העותר הדרך לשוב ולפנות בנדון לבית הדין.

11.

סוף דבר : העתירה נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות.