בג"ץ 8566/17 טארק נזאר קוזמאר נ. משטרת ישראל

השופט י' דנציגר :

1.

עתירה בגין מניעת מפגש של העותר עם עורך-דין.

2.

העותר, יליד שנת 1995, תושב קלקיליה, נעצר ביום 30.10.2017 בשל חשד למעורבותו בהתארגנות צבאית ובפעולות אמל"ח שונות. המשיב, הממונה על החקירה, הורה על הארכת צו מניעת מפגש של העותר עם עורך-דין מיום 3.11.2017 ועד ליום 6.11.2017, זאת מטעמי ביטחון האיזור ומכוח סמכותו לפי סעיף 58(ג ) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] ( מס' 1651), התש"ע-2009.

3.

ביום 2.11.2017 האריך בית המשפט הצבאי שומרון את מעצרו של העותר בשמונה ימים עד ליום 9.11.2017. במסגרת זו נדרש בית המשפט הצבאי גם למצבו הרפואי של העותר, וקבע כי אין בו כדי להצדיק התחשבות מיוחדת או קיצור של תקופת המעצר לצרכי חקירה.

4.

בא-כוח העותר טוען כי יש להתערב בצו מניעת המפגש. לטענתו, העותר סובל ממחלה קשה אשר גורמת לו לכאבים ולסבל רב. עוד לטענתו, עיקר החקירה מתמקדת בעותר עצמו, ולכן לא קיימת עוד הצדקה למנוע מפגש בינו לבין עורך-דין. בא-כוח העותר מוסיף, לא נקבע בצו מניעת המפגש כי המניעה היא לצרכי חקירה, וכי יש לתת לנתון זה משקל בבחינת הצו. לבסוף, טוען בא-כוח העותר כי במסגרת הדיון שנערך לפני בית הדין הצבאי לא ניתנה לו אפשרות להיות נוכח בדיון שנערך במעמד העותר – אף לא מאחורי פרגוד או מסך הפרדה – וזאת לטעמו שלא כדין.

5.

אתמול, 5.11.2017, שמענו את טענות הצדדים. לאחר מכן, קיימנו דיון במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, במסגרתו עיינו בחוות דעת סודית שהוגשה לעיוננו ובחומר נלווה. הפנינו מספר שאלות הבהרה לנציגי המשיב, ושאלות נוספות, על מנת לוודא את הצורך במניעת המפגש. התרשמנו כי לעת הזו אין מקום להתערבותנו בצו מניעת המפגש שהוציא המשיב. עוד התרשמנו, כי בנסיבות המקרה לא נפל פגם בהחלטה שלא לאפשר קיום דיון במעמד העותר ובא-כוחו, כאשר מקובלת עלינו עמדת גורמי המשיב שלפיה ההחלטה זו נדרשה בשל צרכי החקירה וחשש מפני שיבושה. לבסוף נציין כי מצבו הרפואי של העותר נבחן ונשקל על-ידי בית המשפט הצבאי, לאחר שהעותר אושפז ונבדק בצורפה מקיפה בבית-חולים, וגם בעניין זה לא מצאנו מקום לשנות מקביעותיו.

נוכח האמור לעיל, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.