בג"ץ 859/98 שמעון דהן נ. משטרת ישראל

העותר מבקש מבית משפט זה כי נורה למשטרת ישראל ולמשרד התחבורה להנפיק או להחזיר את רשיון הנהיגה שלו, לאחר שזה נשלל ממנו לתקופה של חמש שנים, בבית משפט השלום בקרית גת.

העתירה מבוססת על הטענה כי העותר הורשע פעמיים בגין אותן עבירות תעבורה. נושא העתירה הן עבירות של נהיגה ללא רשיון, ללא ביטוח וללא רשיון רכב, שנעברו ביום 26.1.93 בקרית מלאכי. בגין עבירות אלה נשפט העותר ביום 14.2.93 בבית המשפט לתעבורה באשקלון. העותר נשפט והורשע שלא בפניו, רשיון הנהיגה שלו נשלל למשך 15 חודשים והוטל עליו קנס בסך של 1,500 ש"ח.

ביום 30.3.93 נשפט העותר בבית משפט השלום בקרית גת בגין מספר ניכר של עבירות שכללו, בין היתר, תקיפת שוטר, החזקת סכין שלא כדין ועוד, וביניהן גם עבירות התעבורה נשוא העתירה. בגין שורת העבירות בהן הורשע העותר גזר עליו בית המשפט בקרית גת 18 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, 5 שנות פסילה בפועל ו5- שנות פסילה על תנאי. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת, שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נדחה ביום 7.7.93. בעת הגשת הערעור טרם נודע לעותר על הרשעתו הקודמת בבית המשפט לתעבורה באשקלון. לטענת העותר פסילת רשיון הנהיגה שלו בבית המשפט בקרית גת נעשה שלא כדין.

מתגובת הפרקליטות לעתירה עולה כי אין מחלוקת שהעותר הורשע פעמיים בגין אותן עבירות, וטענתה היחידה היא כי דין טענות העותר להתברר במסגרת ערעור ברשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. אכן, המועד להגשת רשות ערעור חלף זה מכבר. טענת הפרקליטות היא כי תרופתו של העותר בהגשת בקשה למתן רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בצירוף בקשה להארכת מועד. תהא אשר תהא הדרך הנאותה לביטול פסק דינו של בית משפט מוסמך ברי כי אין בית משפט זה הערכאה המתאימה לליבון טענות העותר.

אשר על כן, העתירה נדחית.