בג"ץ 8590-22 בג"ץ 8590-22

השופטת ע' ברון:

לבקשת העותר ולנוכח האמור בתגובה המקדמית מטעם המשיבים, העתירה נמחקת.

לצד הבקשה למחיקת העתירה, שעסקה בבקשתו של העותר לקבל מעמד של "בן מהגרים" או של "בן ישיבה", מבקש העותר שנטיל על המשיבים את הוצאות "עלות כתיבת העתירה בסך 5,000 ש"ח + מע"מ", וכן כי נקבע שהעותר פטור מתשלום האגרה בתיק. זאת לטענתו משום שהטלת הוצאות על המשיבים נדרשת על מנת לעצב מדיניות ראויה, ולספק מענה לנוהג של המשיבים לעכב את בירורן של בקשות מהסוג שבהן עוסקת עתירתו ו"'למשוך' מלש"בים לרגע האחרון".

לא מצאתי להיעתר לבקשת העותר להטלת הוצאות על המשיבים ולפטור מתשלום אגרה.

בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נמסר, בין היתר, כי העותר לא התייצב בלשכת הגיוס בארבעה מועדים שונים שאליהם זומן לצורך הליכי רישום ובדיקת התאמה לשירות ביטחון לקראת גיוסו (הראשון מביניהם בשנת 2017); לא נשמע לצו גיוס שהוצא לו; ולא שיתף פעולה בעת שנתבקש לבצע הליכים לבדיקת כושרו לשירות ביטחון. בנסיבות אלה יש קושי בטענת העותר כי ראוי להטיל על המשיבים הוצאות בשל העיכוב בבחינת בקשתו לפטור מגיוס.

זאת ועוד. העתירה הוגשה על ידי העותר מבלי שנחתמה על ידי בא-כוח מייצג, תוך שצוין בה כי "עקב סד הזמנים ותקוותו של העותר להימנע מגיוס כספים [...] העותר לא יכול בשלב זה להיעזר בשירותי עורך דין לניהול עתירה". הודעת ייצוג בתיק הוגשה רק ביום 18.1.2023, לאחר הגשת התגובה המקדמית מטעם המשיבים, משהתבקש העותר להודיע אם הוא עומד על העתירה. בנסיבות אלה קשה להלום את הטענה בדבר העלות הגבוהה שבה נשא העותר לצורך מימון כתיבת העתירה, לא כל שכן את הבקשה לתשלום מע"מ.

אשר לבקשה לפטור מאגרה, יוער כי בקשה דומה שהגיש העותר נדונה לפני הרשמת קרן אזולאי, שמצאה להפחית את גובה האגרה ולהעמידה על סך של 800 ש"ח (החלטה מיום 10.1.2023). משכך, ומשלא הונחה לפנינו תשתית עובדתית שונה מזו שהוצגה לרשמת, לא ראיתי מקום לשוב ולהידרש לסוגית האגרה בתיק.

אשר על כן, העתירה נמחקת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.