בג"ץ 8619/00 זוהיר אחמד שחאדה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בחודש יוני 2000, קשר המערער עם אחרים לשדוד את סניף בנק הדואר בעין מאהל, והחבורה נערכה לביצועו. אך בסופו של דבר השוד לא בוצע, הואיל וביום 28.6.00, בעת בני החבורה עושים את דרכם לדבוריה, כשהם נושאים אקדחים, נתקלו במחסום משטרה, ממנו ניסו להימלט. הרכב ובו המערער, פרץ את המחסום, ופגע בשני כלי רכב, וסיכן את חייהם של השוטרים.

המערער הודה בעובדות אשר יוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, עבירת נשק, חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר.

בית המשפט המחוזי גזר למערער 30 חודשי מאסר, 30 חודשי מאסר על-תנאי, וקנס בסך 5,000 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד העונש, ועל פי טענת בא-כוחו של המערער, החמיר בית משפט קמא בעונשו של שולחו, בהשוואה לעונשים שנגזרו על שותפיו. על פי השקפה זו, אותם שותפים חטאו בעבירות נוספות, וביניהן שוד אשר בוצע בסוף חודש מאי בסניף בנק הדואר בדבוריה, משם נטלו שלל גדול, ועל כן נכון היה לגזור למערער עונש מתון יותר, וכזה שיהיה בו לשקף את הפער בינו לשותפיו.

בחנו את טענותיו של בא-כוח המערער, ולא סברנו שהעונש שהושת על שולחו מחמיר עמו. אדרבא, הוא נמנה על המתכננים של המעשה הפלילי, והיה שותף לקשר מתחילתו, ולנוכח חומרת המעשה ורמת הענישה המקובלת, לא סברנו שהעונש שנגזר על-ידי בית המשפט המחוזי מצדיק את התערבותנו.

הערעור נדחה.