בג"ץ 8620-22 בג"ץ 8620-22

1.העותר, יליד 2004, תושב בית לחם, נעצר ביום 20.9.2021 על רקע מידע מודיעיני שהצטבר בעניינו. ביום 22.9.2021 נחקר העותר בחשד לחברות ופעילות ומתן שירות לארגון עוין הג'יהאד האיסלאמי; החזקה וסחר ושימוש בנשק ותחמושת בניגוד לחוק; איום על רכז השב"כ באזור והשפלת עובד ציבור; ופגיעה בביטחון האזור ובפעילויות האזור. במסגרת חקירתו, העותר הכחיש את המיוחס לו, למעט האיום על רכז השטח שבו הודה. ביום 11.10.2021 בית המשפט הצבאי לנוער הורה על הארכת מעצרו של העותר עד לתום ההליכים נגדו. על פי גזר הדין מיום 30.3.2022, העותר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשליחת הודעות וואטסאפ לרכז השטח ביום 14.9.2021, שכללו העלבות ואיומים כלפיו. על העותר הושת עונש מאסר של 6 חודשים ועשרה ימים מיום מעצרו ועד ליום מתן גזר הדין, וכן מאסר על תנאי.

לנוכח המסוכנות שנשקפה ממנו, ביום 27.3.2022 הוצא צו מעצר מנהלי שהורה על מעצרו של העותר מיום 30.3.2022 ועד ליום 29.6.2022 (להלן: צו המעצר הראשון). בהחלטתו מיום 31.3.2022 אישר בית המשפט הצבאי את צו המעצר, הגם שהעותר סירב להתייצב לדיון. על החלטה זו לא הוגש ערעור.

לאחר שהשתכנע כי חלוף הזמן לא הפחית מהמסוכנות שנשקפה מהעותר, ביום 22.6.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר מיום 29.6.2022 ועד ליום 28.9.2022 (להלן: צו המעצר השני). בהחלטתו מיום 29.6.2022 בית המשפט הצבאי אישר את צו המעצר השני, והעותר לא ערער גם על החלטה זו.

ביום 22.9.2022 הוארך מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת, מיום 28.9.2022 ועד ליום 27.12.2022 (להלן: צו המעצר הנוכחי). ביום 29.9.2022 בית המשפט הצבאי הורה על קיצור מהותי של צו המעצר כך שיעמוד על חודשיים בלבד, ועל החלטה זו הוגשו ערעורים מצד העותר ומצד התביעה הצבאית. בהחלטה מיום 13.11.2022, ולאחר שביום 8.11.2022 התקיים דיון בערעורים, קיבל בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורה של התביעה הצבאית, ודחה את ערעורו של העותר. נקבע, בין היתר, כי המסוכנות הרבה הנשקפת מהעותר בוססה היטב בחומר המודיעיני, וכי על אף היותו קטין הוא פועל ומתבטא כאדם בעל ביטחון עצמי מופרז ומסוכן.

על צו המעצר הנוכחי נסבה העתירה דנן.

נציין כי לקראת פקיעת צו המעצר הנתקף במסגרת העתירה, ביום 18.12.2022 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר בשלושה חודשים נוספים, החל מיום 27.12.2022 ועד ליום 26.3.2023.

2.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר הוא פעיל גא"פ; בעל קשרים לאמל"ח; מעורב בהנעת פעילות טרור צבאית; ושהייתו בשטח מהווה סיכון לביטחון האזור".

3.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.