פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"א
8646/01
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
ה
מבקשים
:
1. אסקבל תיירות בע"מ
2. בי.בי.טי גליל והשקעות
בע"מ
3. מישל תאברי
4. עטיה מוחמד
5. חנא ג'ובראן
נגד
המשיבים
:
1.
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. עו"ד אורי
גולדקורן, כונס נכסים בתיק
3. אבו ראס ראסם
4. אבו ראסם ראסמי
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 26.9.01 בבר"ע 3381/01
שניתן
על ידי כבוד השופט ס' ג'ובראן
בשם
המבקשים: עו"ד אביגדור פלדמן
בשם
המשיבים מס' 1 ו2-: עו"ד אורי גולדקורן
בשם
המשיבים מס' 3 ו4-: עו"ד עאדל שהאב
פסק דין
1. המשיב מס' 1 פתח בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה
בהליכים נגד המבקשת מס' 1 ו2- (להלן - "החייבות") למימוש משכנתא שנרשמה
לטובתו על מגרש שבבעלותן. בהחלטתו מיום 22.2.00 מינה ראש ההוצאה לפועל את המשיב
מס' 2 להיות כונס נכסים וקבע כי:
"הכונס
ימציא העתק ההצעה המועדפת על ידו, לרבות חוות הדעת לגבי ערכו של הנכס שבכינוס,
לחייב, על מנת שהחייב יוכל לפדות את הנכס שבכינוס בין בתשלום המחיר עפ"י
ההצעה הגבוהה ביותר, או בתשלום החוב בתיק זה, הכל לפי הנמוך יותר.
לא
אקבל הצעה של הכונס, לאשר מכירת הנכס שבכינוס, אלא אם תצורף לאותה הצעה תגובת
החייב/ים ביחס לאותה הצעה, וביחס לזכות פדיון המשכון לעיל, או בתום המועד הקבוע
לכך.".
כונס הנכסים ערך מכירה פומבית. במכתבו מיום
29.4.01 הודיע לבא כוח החייבות על סכום ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה ואיפשר לחייבות
"לפדות את השעבוד" על המגרש תוך 7 ימים תמורת תשלום בשיעור הצעה זאת. בא
כוח החייבות סבר, בטעות, שפרק הזמן הנכון הוא 3 חודשים, ולפיכך שלח פקס לכונס
הנכסים שבו ביקש לאשר "שהמועד של שבעה ימים במכתבך הנ"ל הינו
בשוגג". כונס הנכסים לא השיב וביום 3.5.01 ביקש מראש ההוצאה לפועל לאשר את
מכירתו של המגרש למשיבים מס' 3 ו4-. בבקשה ציין כונס הנכסים כי בפקס הנזכר
"גילה בא כוח החייבים את דעתו כי אין בכוונתם של החייבים לפדות הנכס [המגרש -
י' ט'] בתקופה של 7 ימים שהוקצבה". באותו יום שלח בא כוח החייבות פקס נוסף
לכונס הנכסים בו הודה בטעותו בדבר פרק הזמן של 3 חודשים והודיע לו כי החייבות
מבקשות "לרכוש את המגרש בתנאי ההצעה הגבוהה ביותר". עם זאת ביקש ארכה מן
הטעם שפרק הזמן של 7 ימים קצר מדי לשם כך. כונס הנכסים קצב לחייבות 21 ימים - עד
יום 24.5.01 - "לפדות הנכס/להביא קונה" מטעמן, אך לא ביקש מראש ההוצאה
לפועל לדחות בהתאם לכך את מועד אישור המכירה שביקש באותו יום. בהחלטתו מיום
9.5.01, קבע ראש ההוצאה לפועל:
"לאור
המוצהר, המסמכים שצורפו ובנסיבות אני מאשר את המכירה כמבוקש.
צו
זה יכנס לתוקף ביום 16.5.01 אם עד אז לא תינתן החלטה
אחרת המבטלת החלטה זו או המסייגת אותה.".
ביום 15.5.01 - יום לפני כניסת הצו לתוקפו - הגישו החייבות בקשה לראש ההוצאה לפועל לאפשר להן להמציא עד יום 24.5.01 קונה מטעמן "בתנאי התשלום על פי ההצעה הטובה ביותר שהיתה בפני כונס הנכסים". משום מה הובאה הבקשה לעיונו של ראש ההוצאה לפועל רק עשרה ימים לאחר מכן - ביום 24.5.01 - ולפיכך דחה אותה. באותו יום הגישו המבקשים בקשה לראש ההוצאה לפועל לאשר את מכירת המגרש לקונים מטעם החייבות, הם המבקשים מס' 4 ו5-. בהחלטתו מיום 27.5.01 דחה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להרשות להם לערער על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ס' ג'ובראן), בפסק דינו מיום 26.9.01, דן בבקשה כבערעור ודחה אותו.
המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק הדין. המשיבים השיבו על הבקשה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
2.דין הערעור להתקבל.
בפסק הדין ברע"א 2404/01 דוד וקנין ואח' נ' רון בראון ואח' (טרם פורסם), עמדתי על כך כי פגמים מהותיים שנפלו בהליך המכירה הם עילה לביטול אישור מכירה שניתן לפי תקנה 68(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם1979-. עוד אמרתי שם כי כאשר מועלות טענות בדבר פגמים מהותיים שנפלו בהליך המכירה, לא יאשר ראש ההוצאה לפועל את המכירה בטרם ידון בטענות אלה. צטטתי שם מדברי במקום אחר:
"מכירת נכס לשם גביית חוב של בעליו היא מהלך חמור וקיצוני הפוגע בזכות הקניין שלו לשם מימוש זכות אחרת. לפיכך יש להקפיד במיוחד על כך שכל ההליכים ייעשו תוך הקפדה מלאה על הוראות הדין ועל כך שיתנהלו בהגינות ויושר .". [ההדגשות שלי - י' ט'] (בר"ע 142/95(ב"ש) שפר תעשיות לאטקס בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ פ"מ תשנ"ו(1) 157, 160).
כך נאמר גם בפסק דין שניתן לא מכבר בבית משפט זה:
"התייחסות זו של החקיקה והפסיקה לענין דרכי מימוש נכסים בהוצאה לפועל מדגימה את עיקרי אמות המידה הצריכות להדריך גם את הנאמן בפשיטת רגל וכן ממלאי תפקידי אחרים מטעם בית המשפט הנזקקים למימוש נכסים בתחום תפקידם. לגבי אלה, אין מדובר בקיום כללים טכניים הנובעים מהסדר סטטוטורי (החסר לגביהם), אלא בשמירה על עקרונות בסיסיים של הגינות, תום לב ותקינות הליכים - - -.". [ההדגשות שלי - י' ט'](דברי השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 509/00 אילן לוי ואח' נ' ראובן מ' ברכה ואח' פ"ד נה(4) 410, 426).
מטרת הוראותיו של ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו הנזכרת מיום 22.2.00 - שצוטטו לעיל - היתה לתת לחייבות על ידי מתן הזדמנות אחרונה לפדות את המגרש לפני מכירתו. לפיכך היה על כונס הנכסים היה לתת להן הזדמנות נאותה להגיב על הבקשה לאשר את המכירה למשיבים מס' 3 ו4- לפני שהגישה לראש ההוצאה לפועל. כמו כן היה עליו להעמיד את בא כוח החייבות על טעותו בדבר המועד לפדיון המגרש ולבקש את תגובתו, ולא להסיק מן הטעות כי החייבות אינן מעונינות לפדותו. בוודאי שהיה עליו לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש ממנו לדחות את מועד אישור המכירה עד יום 24.5.01, כפי שקבע בעקבות פניית בא כוח החייבות.
אוסיף כאן, בשולי הדברים, כי ראוי היה שראש ההוצאה לפועל לא ידחה את בקשתן של החייבות מיום 15.5.01, לאפשר להן להמציא קונה למגרש מטעמן, מן הטעם שהובאה לפניו באיחור. החייבות הגישו את בקשתן בתוך הזמן שקבע ראש ההוצאה לפועל ואין לזקוף לחובתן את התקלה שארעה בלשכת ההוצאה לפועל שבגינה הונחה בקשתן על שולחנו של ראש ההוצאה לפועל רק ביום 24.5.01. אומנם, ראש ההוצאה לפועל נימק את החלטתו בכך שכוונתה של החלטתו מיום 9.5.01 היתה "לאפשר לכל צד הנוגע בענין את האפשרות להעלות כל טענה שיש לו עד ליום הדיון שהיה קבוע, אומנם לענין חלקות אחרות ביום 14.5.01, דבר שלא נעשה...". אולם טעם זה לא הובא כלל בהחלטה מיום 9.5.01. על כך אמרתי באחת הפרשות:
"פסק דין אינו יכול לדבר מתוך השתיקה, 'בקול דממה דקה'. וכבר נאמר ש'פסק הדין צריך שתכנו יהא מובן על פניו ומתוך מה שאמור בו, גם כשעומד הוא בפני עצמו וללא עיון בפרוטוקול הדיונים והראיות האחרות' (דברי השופט מ' אלון (כתארו אז) בע"א 377/81 פראג' צאלח נבואני נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(4) 726, 728).". (ע"א 3459/94 I. P. Enterprises Inc. נ' מילוזן בע"מ פ"ד נב(1) 273, 276).
לחייבות לא ניתנה, אפוא, הזדמנות להביע את עמדתן לגבי מכירת המגרש וכן לא נשקלה הצעתן על ידי ראש ההוצאה לפועל במסגרת שיקוליו בבואו לאשר את המכירה. אלה פגמים מהותיים המקימים עילה לבטל את אישור המכירה שניתן.
3.לפיכך, אני מבטל את החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל שעליהן השיגו המבקשים. ראש ההוצאה לפועל יחזור וידון בבקשתו של כונס הנכסים לאשר את מכירת המגרש ובגדר שיקוליו יתן את דעתו על הצעתן של החייבות לפדותו על ידי מכירתו לקונים מטעמן. המשיבים מס' 1 ו2- יחד ישלמו למבקשים שכר טירחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.
ניתן היום, א' באדר תשס"ב (13.2.02).
ש ו פ ט