פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבת משפט לערעורים פליליים
בש"פ 8658/00 - ב'
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
זכריה
אביבי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה לעיון חוזר
בבקשה לעיכוב ביצוע
בשם
המבקש: עו"ד אליהו לוצקי
החלטה
בפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקש - עד שתידון בקשתו למשפט חוזר.
1.בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטים גלעדי, אזולאי ועמר) הרשיע את המבקש בעבירת אינוס (לפי סעיף 345 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977-; להלן: "החוק") ובעבירה של מעשים מגונים לפי סעיף 348(א) בצירוף סעיף 345 (א) (1) לחוק. נגזר עליו עונש של שש שנות מאסר, מהן ארבע לריצוי בפועל. ביום 31.10.00 דחה בית משפט זה (כב' השופטים ת' אור, ד' ביניש וי' אנגלרד) את ערעורו והורה כי המבקש יחל בריצוי עונשו ביום 3.12.00.
2.ביום 28.11.00 הגיש המבקש "בקשה דחופה להארכת עיכוב ביצוע גזר דין עד למתן החלטה בבקשה למשפט חוזר ובבקשה לדיון נוסף." ביום 7.1.01 דחה כב' השופט מצא את עתירתו לדיון נוסף וביום 11.1.01 הורה כי המבקש יחל בריצוי עונשו ביום 17.1.01. המבקש הזדרז והגיש "בקשה בהולה ודחופה לעיון חוזר בבקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין ובהחלטת בית המשפט." זאת משום שלטענתו, סיכויי הבקשה למשפט חוזר הם גבוהים, ובנסיבות העניין יש לעכב את תחילת ריצוי המאסר - על מנת שלא ירצה עונש בו אין הוא חב.
3.על פי תקנה 2 (א) לתקנות בתי משפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז1957- (להלן: "התקנות"): "בקשת הנידון תוגש תחילה ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליט המחוז במחוז אשר בו הורשע הנידון." הבקשה תומצא לנשיא בית המשפט העליון תוך תשעים יום לאחר מכן - בצירוף חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה (תקנות 2 (ב) ו - 2(ג) לתקנות הנ"ל). כעולה מדברי המבקש הגיש את בקשתו למשפט חוזר ליועץ המשפטי לממשלה רק ביום 27.11.00 - וממילא טרם הובאה הבקשה בפני בהתאם להוראות התקנות. כך שבשלב זה אין בפני חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
4.כאמור, הבקשה למשפט חוזר טרם בשלה לדיון. אי לכך, איני רואה מקום להידרש לגוף טענותיו של המבקש במסגרת בקשתו. דינו של המבקש נגזר לפני למעלה מששה חודשים. ערעורו נדחה לפני למעלה מחדשיים. בכך מיצה המבקש את ההליכים העומדים לרשותו של בעל דין. הליך המשפט החוזר הוא הליך חריג היוצא מגדרו של ההליך הפלילי וגובר , במקרים נדירים, על עקרונות הסופיות והוודאות שביסוד שיטתנו המשפטית. (וראו מ"ח 7929/96 אחמד כוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג (1) 529, 560, והאסמכתאות המוזכרות שם). אי לכך, איני מוצא, בנסיבות העניין מקום להמשיך ולעכב את ביצוע עונשו של המבקש, כל זאת בשל טענות שמשקלן ומהותן טרם נבדקו כל צרכן.
הבקשה נדחית איפוא. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע בהחלטת כב' השופט מצא מיום 11.1.01.
ניתנה היום
כ"א בטבת תשס"א, (16.01.01).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00086580.
A04