בג"ץ 8659/99 חברת נוף ים כחול השקעות ופיתוח פרוייקטים (1995) נ. פול פיינר

בין המבקשת לבין המשיב 1 (להלן - המשיב) התגלע סכסוך כספי בקשר לפרוייקט בנייה שהמשיב התחייב להקים עבור המבקשת. ביום 21.10.99 הגיש המשיב לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה על דרך המרצת פתיחה שכותרתה "בקשה דחופה למתן הוראות לנאמן". בבקשה התבקש בית-המשפט להורות לנאמן, הוא המשיב 2, להעביר "מיידית ולאלתר" לידי המשיב סך של 587,691 ש"ח. ביום 1.11.99 הורה בית-המשפט המחוזי לנאמן להעביר למשיב סך של 187,691 ש"ח. כן קבע בית-המשפט המחוזי כי על המבקשת להעביר למבקש את ההפרש שבין הסכום האמור בו חוייב הנאמן לבין סך של 400,000 ש"ח, וזאת בתוך 48 שעות. המשיבה ערערה על חיובה בסכום האמור לבית-משפט זה. לאחר שבקשתה לעיכוב ביצוע פסק-דין נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי ביום 8.12.99, הגישה את הבקשה שבפני לעיכוב ביצוע פסק-דין.

לאחר שהמבקשת לא ביצעה את הוראתו של בית-המשפט ולא שילמה את הסכום בו חוייבה בתוך 48 שעות, הגיש המשיב ביום 16.11.99 בקשה על-פי פקודת בזיון בית-המשפט, לאכוף על המבקשת בקנס או במאסר לקיים את החלטת בית-המשפט מיום 1.11.99. ביום 8.12.99, הוא המועד בו נדונה ונדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע, דן בית-המשפט קמא בבקשת הבזיון, ולאחר ששמע את טענות הצדדים קבע כי אם המבקשת לא תשלם למשיב את הסכום שהושת עליה בתוך 48 שעות, היא תישא בקנס של 7,000 ש"ח בגין כל יום של איחור. אף על החלטה זו ערערה המבקשת לבית-משפט זה ובמסגרת ערעורה הגישה את הקשה הנוספת שבפני לעיכוב ביצוע הקנס שהשית עליה בית-המשפט קמא.

אדון תחילה בבקשת עיכוב הביצוע בע"א 8659/99; המבקשת טוענת כי סיכוייה בערעורים טובים, נוכח טענתה כי בית-המשפט קמא טעה משחייב אותה לשלם למשיב מקצת מסכום תביעתו, סעד שכלל לא נתבע במסגרת הבקשה למתן הוראות לנאמן. מנגד טוען המשיב, כי דין הערעור דחייה על הסף בהיותו מכוון נגד הכרעה שיפוטית שהינה בגדר "החלטה אחרת" ולא פסק-דין. כן טוען הוא כי הכרעת בית-המשפט קמא בדין יסודה, בהתחשב בהתחייבותה של המבקשת כלפיו על-פי מתווה העיסקה המוסכמת שביניהם. מבלי להביע עמדתי לגופן של הטענות בערעור, סבורה אני כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להדחות. נושא בקשת העיכוב הינו חיוב כספי. בית-המשפט אינו נוטה לעכב ביצועו של חיוב מסוג זה, בהתחשב בהנחה כי חיוב כספי ניתן, ככלל, להשבה ומשכך אין בביצועו המיידי של פסק-הדין כדי לגרום לחייב נזק בלתי הפיך אם יזכה בערעורו. בנסיבות המקרה דנן אינני סבורה כי הונחה תשתית מספקת לחריגה מההנחה האמורה. על-פי הכללים המקובלים עלינו לעניין בקשות לעיכוב ביצוע פסק-דין, המשיב זכאי איפוא להינות באופן מיידי מזכייתו בבית-המשפט קמא, מה גם שבמקרה זה ראה בית-המשפט דחיפות מיוחדת בביצוע התשלום ועל כן הקציב לכך 48 שעות.

אשר לבקשה לעכב את ביצוע ההחלטה לאכוף על המבקשת בקנס לבצע את החלטת בית-המשפט מיום 1.11.99, התלבטתי האם מן הראוי לעכב במקרה דנן את ביצועה, בהתחשב בכך שהמבקשת לא קיימה את החיוב הפסוק במשך כחודש עד שהגישה לבית-המשפט קמא את בקשתה לעיכוב ביצוע. עם זאת, בהתחשב בטענות המבקשת לעניין אכיפת חיוב ממוני פסוק באמצעות פקודת בזיון בית-המשפט, אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע החלטת בית-המשפט קמא מיום 8.12.99 על-פי פקודת בזיון בית-המשפט, עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו.

התוצאה היא, איפוא, כי הבקשה לעיכוב ביצוע בע"א 8659/99 נדחית. הבקשה לעיכוב ביצוע בע"פ 107/00 מתקבלת כמפורט לעיל.

בהתחשב בנסיבות המקרה והמצב אליו נקלעו הצדדים עקב הסכסוך ביניהם, ייקבעו שני הערעורים לשמיעה בפני הרכב באותו מועד , במהלך המחצית הראשונה של חודש פברואר 2000.