בג"ץ 8679/21 חמדי כראמה נ. עיריית ירושלים

השופט ג' קרא:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי תבוטל החלטת המשיבה, עיריית ירושלים, מיום 6.6.2021, לביצוע צו להריסת בנייה ללא היתר בשטח של 250 מ"ר בשכונת א-טור בירושלים (להלן: צו ההריסה ) וכי יבוטל צו ההריסה. כן התבקש צו ביניים שיורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה.

1.

העותר הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק ), וזאת בגין בנייה ללא היתר של תוספת קומה בשטח של 250 מ"ר מעל מבנה קיים (תו"ב 72176-01-17 (בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים) מיום 3.6.2019). בגזר הדין נקבע, בין היתר, כי על העותר להתאים את הבינוי לתכניות ולהיתרי הבניה החלים באזור, לרבות בדרך של הריסה; וכי אם עד מועד כניסת צו ההריסה או ההתאמה לתוקף ביום 3.6.2020, לא יבוצע הצו או לא יהיה בידי העותר היתר לבנייה – ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירה של אי-קיום צו שיפוטי.

משהעותר לא ביצע את צו ההריסה, נמסר לו ביום 6.6.2021 כי בכוונת המדינה לבצע את צו ההריסה. בקשות שהגיש העותר לבית המשפט לעניינים מקומיים לעיכוב ביצוע צו ההריסה – נדחו, בין היתר, בהחלטות מהימים 20.7.2021 ו-2.8.2021.

בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על ההחלטה מיום 2.8.2021 – נדחתה ב-רע"פ 23229-08-21 (מחוזי ירושלים) מיום 17.11.2021. בהחלטה זו נקבע כי:

"המבקש לא הראה כי העבודה האסורה והשימוש האסור אינם מסכנים את שלום הציבור ואת בטיחותו. לעניין זה הנטל על המבקש, ולא על המשיבה כפי שטען המבקש.

המבקש לא הביא חוות דעת לפיה העבודה האסורה תואמת תכנית מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה. להיפך, מהמסמכים שהוגשו עולה בבירור כי המבנה אינו תואם את התב"ע הקיימת, כי לא צפוי שינוי תב"ע בזמן הקרוב, וממילא המבנה אינו תואם 'תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת'.

נוכח האמור לעיל, גם לא מדובר בהיתר הנמצא 'בהישג יד', שהוא תנאי למתן אורכה.

אין בעניינו של המערער גם 'טעמים מיוחדים שיירשמו' המצדיקים מתן אורכה לביצוע צו ההריסה. טענות המערער באשר לאכיפה בררנית לא הוכחו, ומתגובת המשיבה עולה כי לא ניתן להשוות בין עניינו של המערער לעניינם של אחרים שלגביהם טרם בוצעו צווי ההריסה.

נתונים אלה עמדו לפני בית-משפט קמא בכל ההחלטות שניתנו כאמור לעיל, וצדק בית-משפט קמא הן בהחלטתו האחרונה והן באלה שקדמו לה, כי אין עילה במקרה זה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, שכן המבקש אינו עומד בדרישות החוק. [...]

פניותיו החוזרות ונשנות של המבקש לבית-משפט קמא והגשת הבקשה לבית-משפט זה, מבלי שתהייה עילה לדחיית ביצוע צו ההריסה, ומבלי שהיה שינוי תכנוני רלוונטי בין פנייה אחת לשנייה, הינן בבחינת שימוש בלתי ראוי בהליכי בית משפט".

העותר שב וביקש לעכב את ביצועו של צו ההריסה. בהחלטה מיום 14.12.2021, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העותר. נקבע כי למעלה משנתיים וחצי מגזר הדין ולמעלה משנה וחצי מתום הארכה שניתנה לעותר להתאמת הבנייה להיתר, לרבות בדרך של הריסה – העותר לא ביצע את צווי גזר הדין; וכי לפי החוק לא ניתן לאשר לעותר אורכות נוספות לביצוע צו ההריסה.

2.

העותר טוען בעתירה כי צו ההריסה שהוצא אינו חוקי, בין היתר מאחר שלא הוגש תצהיר מהנדס לביסוסו ומאחר שצו ההריסה לא הומצא כדין לעותר. כן נטען כי מימוש צו ההריסה יפגע בזכויותיו של העותר ובמשפחתו.

3.

דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה שהגיש העותר מופנית נגד החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו בערכאות השונות ואשר דרכי הערעור עליהן מוצו. הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות , ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק באמצעות עתירה לבג"ץ (ראו, למשל: בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (10.6.2018)).

4.

העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.