בג"ץ 8694/08 רג'אא אבו אלחמאם נ. אלוף פיקוד הדרום

1.

לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות, שהתבקשה בד בבד עם מחיקת העתירה. בעתירה, שהוגשה ביום 16.10.2008, ביקשו העותרים כי המשיבים ישיבו לפניותיהם להתיר לעותרים 1-6 לצאת מישראל לרצועת עזה, כדי לבקר את אביה החולה של העותרת 1. ביום 30.11.2008 מסרו המשיבים כי בקשת העותרים להיכנס לרצועת עזה אושרה על ידי הגורמים המוסמכים, אך האישור כפוף למצב המדיני-בטחוני ולמדיניות הפעלת המעברים הנגזרת ממנו. ביום 24.2.2009 הגישו העותרים בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות. נמסר בה כי ביום 19.2.2009 התקבל אישור לכניסת העותרים לרצועת עזה ובכך זכו העותרים בסעד המבוקש. לטענת העותרים, נדרשה למעלה ממחצית השנה מעת פנייתם הראשונה למשיב ועד למתן המענה ההומניטארי הדחוף. העניין, כך נטען, לא טופל תוך זמן סביר עובר להגשת העתירה ורק בעקבות הגשת העתירה ניאות המשיב לטפל בעניין ובסופו של דבר, לאחר עגמת נפש ממושכת, להתיר לבסוף את הכניסה של העותרים. המשיבים השאירו את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

2.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, נחה דעתי כי יש בסיס מספיק לחיוב בהוצאות. הסעד שהתבקש בעתירה – מתן מענה לפניות העותרות ומתן כניסה לעותרים 1 – 6 לרצועת עזה - נתקבל לאחר הגשת העתירה. המשיבים עצמם לא התכחשו לזיקה הקיימת לכאורה בין הגשת העתירה למתן הסעד. אשר לשיעור החיוב, יש להתחשב בכך שמדובר בעתירה שאינה מורכבת, בכך שהמשיבים טיפלו בעניין במהירות לאחר הגשת העתירה ובכך שהעיכוב במימוש היתר הכניסה של העותרים נבע מהסלמת המצב הבטחוני שהוביל לצמצום התנועות במעבר ארז. יש להתחשב גם בכך שהסעד ניתן ללא צורך בהתייצבות לדיון וללא צורך בהגשת כתבי בי דין נוספים. בשים לב לשיקולים אלה ולכלל נסיבות העניין, יחויבו המשיבים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.