פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
8705/17 -
ד'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
8. פלוני
9. פלוני
10. פלוני
11. פלוני
12. פלוני
13. פלוני
14. פלוני
15. פלוני
16. פלוני
17. פלוני
18. פלוני
19. פלוני
20. פלוני
21. פלוני
22. פלוני
23. עמותת גישה מרכז לשמירה על הזכות
לנוע
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הבטחון
2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים
3. מינהלת התיאום והקישור
בקשה לפסיקת
הוצאות
החלטה
הבקשה לפסיקת הוצאות הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.
ואלה, בקצרה, ההליכים הצריכים לעניין – עניינה של העתירה בבקשת העותרים למתן היתר יציאה מרצועת עזה דרך ישראל לצורך ביקור בני משפחתם החולים. ביום 20.11.2017 התקיים דיון בעתירה ובסופו ניתן פסק דין חלקי בעניינם של העותרים 22-18 (כבוד השופטים י' עמית , מ' מזוז ו- ד' מינץ ). ביום 30.11.2017 הגישו העותרים בקשה למחיקת העתירה בעניינם של העותרים 17-1 וזאת לאחר שקיבלו ביום 27.11.2017 מענה מהמשיבים לפיו הבקשה למתן היתר יציאה נדחית. בפסק דין מיום 12.12.2017 הורתה כבוד הרשמת ל' בנמלך על מחיקת העתירה גם ביחס לעותרים 17-1 והורתה על הגשת נימוקים לבקשה לפסיקת הוצאות מטעם העותרים וכן על הגשת תגובה לבקשה לפסיקת הוצאות מטעם המשיבים. בהחלטתה מיום 11.1.2018 נעתרה כבוד הרשמת לבקשה מטעם העותרים להגשת תגובה לתשובה מטעם המשיבים.
נותר, אם כן, להכריע בבקשה לפסיקת הוצאות.
באשר לעותרים 22-18 – משניתן פסק דין חלקי בעניינם ביום 30.11.2017 ומשלא נפסקו לטובתם הוצאות במסגרת פסק דין זה, לא ראיתי לפסוק הוצאות בעניינם של העותרים 22-18.
באשר לעותרים 17-1 – כידוע, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה לחיוב המדינה בהוצאות של עותר שחזר בו מעתירתו ללא הכרעה שיפוטית לגוף העניין יש לבחון האם היה צידוק בהגשת העתירה מלכתחילה; האם העותר מיצה הליכים טרם הגשת העתירה; האם העתירה הוגשה ללא שיהוי; והאם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד במובן זה שהיא זו אשר הניעה את המשיבים להעניק לעותר את הסעד שביקש במסגרתה (ראו: בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח (4) 217 (1993)). סבורני כי בחינה של אמות מידה אלה מוליכה למסקנה כי אין לפסוק הוצאות בעניינם של העותרים 17-1. זאת בעיקר משלא התרשמתי כי הגשת העתירה היא זו שהובילה לקבלת הסעד המבוקש. אמנם, טענת המשיבים כי המענה לפנייתם של העותרים לפיו הם לא עומדים בקריטריונים למתן היתר יציאה, ניתן עוד ביום 1.11.2017, היינו טרם הגשת העתירה שבכותרת, לא נתמכה במסמכים כנדרש. יחד עם זאת, אין חולק כי מענה זה נשלח לעותרים 17-1 ביום 8.11.2017, הוא יום הגשת העתירה. בנסיבות אלה סבורני כי לא ניתן לומר שהגשתה של העתירה היא זו שהניעה את המשיבים לבחון את עניינם של העותרים 17-1, ולכן לא ראיתי לפסוק הוצאות בגדרה. לא למותר לחזור ולציין כי העתירה אף לא הובילה לשינוי בעמדת המשיבים לגופו של עניין.
אשר על כן, הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית.
ניתנה
היום, י"ז באייר התשע"ט (22.5.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת