בג"ץ 8710/21התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל נ. ראש הממשלה

1.

ביום 4.1.2022 ניתן על ידינו צו על תנאי המורה כלהלן:

"א. מדוע יישאר על כנו איסור היציאה של מוגנים (מחוסנים/מחלימים) למדינות אדומות, ומדוע חלף איסור היציאה לא יינקטו צעדים אחרים עם חזרתם, כמו בידוד לתקופה כזו או אחרת.

ב.מדוע תקופת הבידוד של מוגנים, אזרחי ותושבי המדינה, החוזרים ממדינות אדומות לא תקוצר עד לבדיקת PCR

ביום השלישי?"

הצו על תנאי לא כלל את הסעדים השני והרביעי שהתבקשו בעתירה בבג"ץ 8710/21, שעניינם בסוגיית כניסת זרים לישראל ובסעד של התראת בטלות. הלכה עמנו כי "משנמנע בית המשפט מלהוציא צו על-תנאי הנוגע ליתר רכיבי העתירה, משמעות הדבר שהעתירה ביחס לראשים אלה נדחתה" (בג"ץ 2335/19 עמותת הקנאביס הרפואי נ' משרד הבריאות , פסקה 18 והאסמכתאות שם (16.11.2021)).

ודוק: שלא כנטען על ידי העותרות בתגובתן לכתבי התשובה של משיבי המדינה והכנסת, המדינה הודיעה לפני הדיון ביום 4.1.2022 על צמצום מספר המדינות האדומות, אך לא על ביטול של כל הרשימה.

2.

משהתייתרה העתירה בשני הסעדים שלגביהם ניתן צו על תנאי, הרי שאין מקום לדון בעתירות במתכונתן הנוכחית (העותרים בבג"ץ 8714/21 נתנו הסכמתם למחיקת עתירתם). אף איננו רואים להיעתר לבקשת העותרות בבג"ץ 8710/21 לתיקון העתירה, באשר הצו על תנאי ניתן על פי המצב העובדתי ששרר באותה עת ואשר תחם את העתירה בגבולות הצו שניתן.

3.

אשר על כן, אנו מורים על מחיקת העתירות.

משנטען על ידי המשיבים כי השינוי בעמדתם נובע מהדינמיות של המגפה, ומשלא ניתן פסק דין לגופן של עתירות, איננו רואים לחייב את המשיבים בהוצאות.