בג"ץ 8735/06 פנינה קומפורטי נ. מועצת הרבנות הראשית לישראל

1.

במסגרת הליך על פי פקודת בזיון בית המשפט, ובעקבות מספר דיונים בבקשה, החלטנו ביום 23.3.10 כדלקמן:

"עיינתי בתצהיר ובמצורפים לו, ושוכנענו כי התנאים הנדרשים מן העותרת, על פי המפורט בו, מוטלים באופן שוויוני על כלל בעלי העסקים מסוג דומה באשדוד. לפיכך, לצורך קבלת תעודת כשרות, על העותרת לקיים את התנאים האמורים, ולהגיש בהקשר לכך את כל הטפסים הנדרשים, הכל בתוך 20 ימים מהיום. עם עשותה כן, על המשיבה 3 להנפיק לעותרת תעודת כשרות".

באותה החלטה נתבקשה הודעת עידכון על קיום כל האמור לעיל בתוך 45 יום.

2.

ביום 29.4.10 הודיעה המשיבה 3 כי המועד להגשת הבקשה מטעם המבקשת בצירוף הטפסים הנדרשים לצורך מילוי התנאים לקבלת רשיון חלף עבר, ובקשה כזו לא הוגשה. לאור זאת, בקשה משיבה 3 למחוק את הבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט.

3.

ביום 30.5.10 הגישה המבקשת תגובה לבית המשפט על הודעתה של המשיבה 3, ובה היא חולקת על נכונות התצהיר מטעמה לפיו קונדיטוריות אחרות באשדוד, דומות לזו של המבקשת, פועלות על פי רשיונות הכפופים לתנאים שונים, ובכלל זה, לתנאי בדבר מציאות משגיח כשרות במקום העסק במשך כל זמן הייצור. ב"כ המבקשת טוען בהודעתו כי תצהיר המשיבה 3 שיקרי, וכי התנאים שהיא מציבה למבקשת לצורך מתן תעודת כשרות זהים לתנאים שהיוו בסיס להגשת העתירה מלכתחילה, ועומדים בניגוד לפסק הדין שניתן בנושא זה, המהווה נשוא בקשת הבזיון.

4.

משיבה 3 הגישה תגובה להודעה זו ביום 12.7.10, וצרפה אליה את תעודות הכשרות של שמונה עסקים הפועלים באשדוד בכפיפות לתנאים הנדרשים מהמבקשת כתנאי למתן תעודת כשרות לעיסקה. היא ציינה, כי כל התעודות ניתנו על ידי רבנות אשדוד, והוענקו לעסקים קיימים בעיר. תגובה זו מלווה בתצהיר הרב סוויסה, מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית אשדוד וברבנות אשדוד. משיבה 3 טוענת, כי מהלכיה של המבקשת, כפי שמשתקפים בהודעותיה

לבית המשפט, נועדו להביא לכך שינתן לה רשיון בלא תנאים כלל, וזאת בשונה מהמצב הקיים ביחס לעסקים דומים אחרים בבעלות יהודית הפועלים בעיר, ולכך אין להסכים. המשיבה 3 חוזרת על טענתה כי מאחר שהמבקשת לא פנתה בבקשה מתאימה במועד, ולא הראתה נכונות לעמוד בתנאים הנדרשים לקבלת תעודת כשרות, אלא העדיפה להעלות כלפיה טענות סרק, יש למחוק את בקשתה על פי פקודת בזיון בית המשפט.

5.

בהודעתה מיום 18.8.10 חוזרת המבקשת ועומדת על טענותיה כמפורט בהודעתה הקודמת, וטוענת כי יש לקיים דיון, ולחקור את נציגי משיבה 3 על נכונות ואמינות עמדתם.

6.

דין הבקשה לבזיון בית משפט להידחות. בהחלטתנו מיום 23.3.10 נקטנו בעמדה כי התנאים הנדרשים מן המבקשת, כתנאי לקבלת תעודת כשרות, מוטלים באופן שוויוני על כלל בעלי העסקים מסוג דומה באשדוד. כן קבענו, כי כדי לקבל תעודת כשרות, על המבקשת לפנות בבקשה מתאימה לגורם המוסמך, ולקיים את כל התנאים הנדרשים בדומה לאלה החלים על בעלי עסקים דומים בעיר. קבענו מועדים קצובים לצורך הגשת הבקשה בידי המבקשת.

משיבה 3 היתה נכונה, ונכונה גם היום, להעניק למבקשת תעודת כשרות בכפוף לתנאים האמורים, הנדרשים באופן שוויוני מבעלי עסקים דומים אחרים באשדוד. לא מצאנו עילה לפקפק באמינות המצג העובדתי שהציגה בפנינו משיבה 3, ועומדת לה חזקת התקינות המינהלית שהמבקשת והפועלים מטעמה לא הצליחו לערערה.

7.

הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נתייתרה, מש"מפתחות" ההליך לקבלת תעודת הכשרות מצויים בידיה של המבקשת, בכפוף לקיום התנאים שהיא חייבת בקיומם. תרצה המבקשת – תממש את זכותה לתעודה בתנאים האמורים. לא תרצה – תיוותר ללא תעודה, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

8.

הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נדחית, משעניינה נתמצה ונתייתר.