בג"ץ 8769/11 עמותת הרצליה נ. שר המשפטים

השופט א' רובינשטיין:

א.עניינה של העתירה בבקשת העותר כי נורה למשיבים למנות לבית המשפט העליון שופטים ספרדיים ודתיים באופן יחסי למספרם באוכלוסיה. כנטען, הדבר מתבקש מכוח עקרונות השויון, ההגינות והסבירות. בכך יהא אף, כנטען, לבצר את שלטון החוק ולהרחיב בסיס האמון במערכת בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

ב.איננו רואים מקום להיעתר לעתירה. היא מעלה סוגיה הנמצאת מדי פעם בצורה זו או אחרת על סדר היום הציבורי, לרבות בעת האחרונה. יצוין כי ניתנה לה גם הדעת בדו"ח הועדה לסדרי הבחירה של שופטים בראשות השופט פרופ' יצחק זמיר (2001), אשר דיברה על שיקוף החברה הישראלית, להבדיל מייצוג, אם גם לא סברה כי ראוי להידרש לאמות מידה עדתית ודתית, אלא שלא ראתה באלה בעיה רצינית; ראו בעמ' 27-26 לדו"ח. מכל מקום, גם לסוברים כי השיקוף צריך להיות רחב יותר, אין להלום את הפתרון המוצע, על פניו, ראשית – אין לו כל עיגון נורמטיבי בדין, ושנית, אין מקום לדבר על מינויים על בסיס אריתמטי – כמחצית המינויים, לטענת העותר - שהמשכם עלול להיות עתירות בשאלה או "מיהו ספרדי" (ראו עע"מ 6726/10 סיעת למען התורה וגמילות חסדים בעיריית צפת נ' המועצה הדתית צפת (לא פורסם) פסקה כ'), "מיהו דתי", ומה דינו של דתי שהוא ספרדי. ודעת לנבון נקל לאן מובילה דרך זו. לא זו אף זו, הכפלת מספר השופטים בבית משפט זה - כמוצע בעתירה כדי להסדיר את המבוקש - משמעה הפיכתו מבית משפט לבית שופטים, ובטוחנו כי לא זו משאלתה של העותרת.

ג.

ועדת הבחירה לשופטים העתידה להתכנס ולבחור שופטים לבית משפט זה ולאחרים כוללת, על פי הרכבה שבדין, נציגי כל הרשויות השלטוניות ולשכת עורכי הדין, ויישמעו בה, כך יש להניח, כל הדעות הצריכות לעניין.

ד.

אין בידינו איפוא להיעתר למבוקש.