בג"ץ 879/12 עמי חזן נ. עיריית נתניה

השופט

י' דנציגר:

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המופנה אל המשיבים ומורה להם ליתן טעם מדוע לא תינתן החלטה בעררים שהוגשו על ידי העותר בשנת 2006 ובשנת 2007 כנגד שומות ארנונה שהוצאו בידי מנהל הארנונה של עיריית נתניה.

1.

כנטען, העותר הגיש עררים על שומות ארנונה שהוצאו על ידי מנהל הארנונה של עיריית נתניה לשנים 2007-2005. עוד נטען כי סיכומים בעררים הוגשו לוועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית נתניה (להלן: ועדת הערר או הוועדה ) כבר ביום 23.3.2008. כמו כן נטען כי משלא ניתנה החלטה בעררים הנ"ל צורפו אליהם גם העררים שהוגשו על ידי העותר לשומת ארנונה לשנים 2012-2008. העותר הגיש מספר בקשות לוועדת הערר למתן החלטה אך החלטה בעררים טרם ניתנה. עוד עולה מכתב העתירה כי העותר הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. הדיון בעתירה נדחה בכל פעם בשלושה חודשים נוכח היעדר מתן החלטה על ידי ועדת הערר.

2.

ביום 30.1.2012 הוריתי למשיבות להגיש תגובתן לעתירה. בתגובתה של המשיבה 1, עיריית נתניה, נטען כי ועדת הערר הינה גוף עצמאי ונפרד ולפיכך אין היא רשאית להשיב בשם ועדת הערר. בתגובתה של ועדת הערר נטענות נסיבות שונות שגרמו לטענתה לשיהוי במתן החלטתה. ועדת הערר מציעה פתרונות שונים לשם קידום מתן ההחלטה. הוועדה טענה בתגובתה כי על מנת לקדם את מתן ההחלטה בעררים זומן העותר לדיון ליום 19.3.2012 אך הוא ביקש לדחותו, בין היתר, נוכח היותה של העתירה דנן תלויה ועומדת.

3.

לאחר שעיינתי בכתב העתירה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להימחק על הסף לאור העובדה כי הוועדה מודעת לשיהוי שחל במתן ההחלטה בעררים ואף מציעה דרכים שונות לקידום ההליכים לפניה ולמתן החלטתה בהקדם. בנסיבות האמורות אני סבור כי יש לאפשר לוועדה לסיים את מלאכתה. יובהר, כי אין בדבריי כדי ליתן גושפנקא לשיהוי שחל במתן החלטת הוועדה ולא מצאתי בתגובתה משום הסבר מניח את הדעת לשיהוי זה. על הוועדה לפעול בשקידה ראויה לזירוז מתן ההחלטה בתוך פרק זמן קצר.

4.

אשר על כן, העתירה נמחקת על הסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.