פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8793/03 אשר כהן נ. שר הבטחון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · שיעור תמריץ לגמלאי צה"לעתירה לבג"ץ נגד החלטת משיבי צה"ל בדבר שיעור תמריץ בשכר גמלאים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, גמלאי צה"ל, עתר להעלאת שיעור התמריץ שלו מ-8% ל-15% בטענה להפליה לעומת גמלאי אחר שביחידתו. בית המשפט קבע שההבחנה בין השניים מעוגנת בפקודות הצבא לענייני שכר ומבוססת על שוני בתפקידים. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

העותר הוא גמלאי צה"ל שביקש העלאת שיעור התמריץ משכרו מ-8% ל-15% החל מאפריל 1995. הוא טען להפליה לעומת גמלאי ששירת ביחידתו וקיבל תמריץ של 15%. התפקידים שמילאו השניים שונים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעלות את שיעור התמריץ של גמלאי צה"ל מ-8% ל-15% בשל הפליה לעומת גמלאי אחר שזכה לתמריץ בשיעור זה?

הלכות

  1. 1

    הבחנה בשיעור התמריץ בין גמלאים מעוגנת בפקודות הצבא לענייני שכר ומבוססת על השוני בין התפקידים שמילאו

    ״ההבחנה שעשו המשיבים בין ענינו של העותר לענינו של רנ"ג גמליאלי לעניין שיעור התמריץ מעוגנת בפקודות הצבא לענייני שכר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גמלאי צה"ל
  • תמריץ משכורת
  • פקודות הצבא לענייני שכר
  • עתירה
  • שיעור התמריץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8793/03

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

העותר:

אשר כהן

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הביטחון

2. ראש ענף תכנון שכר קבע וגמלאות באכ'א

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

י"ב בתמוז תשס"ד

(1/7/2004)

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיבים:

עו"ד רוקסנה שרמן-למדן

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותר שבפנינו הוא גמלאי צה"ל המבקש להורות למשיבים להעלות החל מאפריל 1995 את שיעור תמריץ משכורתו מ-8% ל- 15%, ובהתאם לכך גם את הגמלה שהוא זכאי לה.

הנימוק המרכזי שעליו מבסס העותר את עתירתו הוא בכך שהמשיבים מפלים אותו לרעה לעומת רנ"ג משה גמליאלי, אף הוא גימלאי אשר שירת ביחידתו של העותר, וזכה לתמריץ בשיעור של 15%. לטענת העותר קיימים מרכיבים משותפים ואף זהים במסלול השירות שלו ושל רנ"ג גמליאלי ועל כן, אין מקום להבחנה שערכו המשיבים ביניהם לעניין שיעור התמריץ.

2.בחנו את הטענות שהעלו בפנינו הצדדים במכלול התגובות שהוגשו ושוכנענו כי ההבחנה שעשו המשיבים בין ענינו של העותר לענינו של רנ"ג גמליאלי לעניין שיעור התמריץ מעוגנת בפקודות הצבא לענייני שכר ומבוססת כדין על השוני בין התפקיד שמילא העותר כאלחוטן וכמדריך לערבית לבין התפקיד שמילא רנ"ג גמליאלי כמפקד מגמה ערבית ביחידה (רושם ב'), המקביל לבעלי תפקיד רושם ב' בחיל המודיעין. לפיכך, לא מצאנו כי יש בסיס להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטת המשיבים.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב תמוז, תשס"ד

(01.07.04).

ש ו פ ט ש ו

פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הבחנה בשיעור התמריץ בין גמלאים מעוגנת בפקודות הצבא לענייני שכר ומבוססת על השוני בין התפקידים שמילאו