בג"ץ 8811/10 פלוני נ. שר הבטחון ועדת המאוימים

1.

לפנינו שתי בקשות שהוגשו לבית המשפט היום – בקשת העותר למחיקת עתירתו ובקשת הבהרה שהוגשה מטעם שירות בתי הסוהר בנוגע להחלטתי מיום 30.11.10.

לשם בהירות הדברים, נבקש לתאר את השתלשלות האירועים, כפי שעולה מהמסמכים שלפני.

2.

ביום 30.11.10, הוגשה בקשת העותר לצו ביניים שיאסור את גירושו של העותר לאזור, מבלי שהוגשה עתירה למתן צו על תנאי. בבקשה צוין כי העותר צפוי להשתחרר ממאסר ביום 3.12.10.

3.

בהחלטה מיום 30.11.10, נקבע כי העותר יגיש עתירתו לצו על תנאי עד ליום 6.12.10 וכי ייצא צו ארעי האוסר על גירושו של העותר מתחומי ישראל, עד להגשת העתירה ולא יאוחר מיום 10.12.10.

4.

היום הוגשה לבית המשפט בקשת ההבהרה מטעם שירות בתי הסוהר, הנושאת את תאריך ה-2.12.10. בקשה זו הוגשה שלא באמצעות הפרקליטות. לפי המתואר בבקשה, ביום 26.10.10 חתם העותר על כתב ויתור על תקופת שחרורו המינהלי, שאמורה היתה להתחיל ביום 3.12.10.

מנוסח כתב הויתור שצורף לבקשת ההבהרה עולה כי העותר ויתר על תקופת שחרורו המינהלי על מנת לאפשר לועדת המאויימים לבדוק את טענותיו בדבר החשש לחייו הטמון בשחרורו הצפוי לאזור. מבקשת העותר לצו ביניים עולה כי ועדת המאויימים דחתה את בקשתו ביום 15.11.10. לפיכך, ונוכח התמונה העולה מהבקשות שהגיעו לידי היום, נראה כי לכאורה לא היה מקום להותירו במאסר לאחר יום 3.12.10.

5.

עוד הוגשה היום בקשת העותר, באמצעות באת-כוחו עו"ד אביטל חורף, למחיקת עתירתו. באת-כוח העותר ציינה בבקשה כי היא מוגשת נוכח לחצים רבים שהופעלו על העותר, אך לא הרחיבה בדבר טענות אלה, מעבר לכך שציינה כי בסוף השבוע האחרון "הוסבר לו 'יפה' כי מוטב יהא לו ימחק את העתירה". במסגרת הדיונית הנוכחית – אין בידינו להתייחס לטענות אלה לגופן, אך משהועלו – הן ראויות לבירור ועל באת-כוח העותר להעלותן באפיק המתאים, בו ניתן יהיה לבררן לעומקן.

לגופה של בקשת המחיקה – אנו נעתרים לה ומורים על מחיקת העתירה. הצו הארעי שניתן במסגרתה, שאסר על גירושו של העותר מתחומי מדינת ישראל – בטל גם הוא.

העותר ישוחרר לאלתר ממאסרו.