בג"ץ 8830/18 סופיאן פיומי נ. שר הפנים

השופטת י' וילנר:

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר 2 להורות למשיבים להעניק לו היתר שהייה או רישיון לישיבה בישראל מכוח סעיפים 3א או 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.

2.

בהחלטה מיום 13.12.2018 הוריתי לעותרים להגיש את עמדתם ביחס לשאלת קיומו של סעד חלופי בעניינם, בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו: פרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים , התש"ס-2000; וכן ראו: סעיף 1(3)(ג) לצו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018).

3.

בהמשך לכך, הגישו העותרים בקשה להעברת הדיון בעתירה דנן לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, ולחלופין, למחיקתה.

4.

לאחר העיון בבקשת העותרים, לא מצאתי להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים , שכן דרך ההתדיינות בבית משפט זה שונה מדרך ההתדיינות בבית המשפט לעניינים מינהליים , ומשכך, בית משפט זה אינו נוהג להעביר עניינים שהוא אינו דן בהם אל הערכאה המוסמכת. זאת ועוד, הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מכוחה רשאי בית משפט להעביר עניין שהוא אינו מוסמך לדון בו, לבית משפט אחר המוסמך לדון באותו עניין, אינה רלוונטית לענייננו, נוכח סמכותו העקרונית של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לדון בעניינים הנתונים לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים (ראו: בג"ץ 3543/18 ועד מקומי בית נקופה נ' מועצה אזורית מטה יהודה , פסקה 10 (4.9.2018)).

5.

לפיכך, ולבקשת העותרים, העתירה נמחקת ללא צו להוצאות.

האגרה תושב לעותרים כקבוע בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.