החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8847/06 מואייד עיסא נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה לאחר מחיקה - יציאה לחו"ל מטעמי ביטחוןבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש לחייב את המשיבים בהוצאות לאחר שהותרה יציאתו לחו"ל והעתירה נמחקה. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן המשיבים הסירו את המניעה לאחר חלוף זמן ומשלא הוכח כי העתירה תרמה לשינוי. העותר חויב בהוצאות המשיבים בסך 750 ש"ח.

העובדות

העותר, תושב האזור, ביקש לצאת לחו"ל לצרכי עבודה. יציאתו נמנעה בעבר מטעמי ביטחון לפי מידע מודיעיני. לאחר הגשת העתירה הודיעו המשיבים כי הוסרה המניעה, והעתירה נמחקה לבקשת העותר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותר לאחר שנמחקה העתירה לאחר שהותרה יציאתו לחו"ל?
  2. 2.האם תרמה הגשת העתירה לקבלת הסעד המבוקש, באופן המצדיק פסיקת הוצאות?

הלכות

  1. 1

    הגשת עתירה שלא תרמה לקבלת הסעד אינה מצדיקה חיוב המשיבים בהוצאות, כאשר העותר לא הוכיח כנדרש את טענותיו.

    ״מכך עולה, כי העותר לא הוכיח את שנדרש כפי הנטל המוטל עליו, וכי לעתירה דנן הייתה תרומה לקבלת הסעד המבוקש על ידי העותר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • מחיקת עתירה
  • תרומה לקבלת הסעד
  • הוצאות המשיבים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

8847/06 - ב'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותר:

מואייד עיסא

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

2. משרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

לפני בקשה מטעם העותר לפסיקת הוצאות. עניינה של העתירה (מיום 29.10.06) בבקשת העותר, תושב האזור, כי תותר יציאתו מהאזור לחו"ל לצרכי עבודתו. ביום 28.11.08 הודיע העותר כי מבוקשו ניתן לו, ולבקשתו, החלטתי ביום 1.12.08 להורות על מחיקת העתירה. נותר עניין ההוצאות.

2.

לטענת העותר, עד שנת 2005 לא נמנעה יציאתו לחו"ל. לדבריו, במהלך חודש אפריל 2006 וביום 11.8.06 ניסה לצאת לחו"ל דרך אחד ממעברי הגבול הרגליים, אולם יציאתו נמנעה מבלי שניתן לו כל הסבר לכך. בהמשך לכך, טוען העותר כי לאחר שפנה למשיבים נמסר לו כי בקשתו מסורבת מטעמי ביטחון. רק הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הגשת העתירה היא שהובילה לשינוי עמדתם באשר ליציאת העותר לחו"ל. כפי הנטען, עקב חלוף זמן רב מאז הגשת העתירה, ומשלא הצטבר אודות העותר מידע נוסף, הוחלט כי אין קיימת עוד מניעה להתיר את יציאתו. כן טוענים המשיבים, כי מאחר ועמדה זו נמסרה לב"כ העותר ביום 25.11.08, הרי שלא קיימת הצדקה לבקשתו לפסיקת הוצאות, ועל כן יש לחייבו בהוצאותיהם בגינה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי דין בקשת העותר לפסיקת הוצאות להידחות. מהחומר שלפני עולה כי בתגובתם לעתירה, דבקו המשיבים בעמדתם כפי שנמסרה לעותר טרם הגשת העתירה, ושלפיה לא ניתן להתיר את יציאתו לחו"ל לאור המידע המודיעיני המיוחס לו. משחלפה כשנה וחצי מגיבוש תגובה זו, ומשלא התקבל לידיהם מידע נוסף בעניינו של העותר, אשר יש בו בכדי להצדיק את הותרת סירובם ליציאתו לחו"ל בעינו, הודיעו המשיבים לעותר כי הוחלט להסיר את המניעה בעניינו לאותה עת. מכך עולה, כי העותר לא הוכיח את שנדרש כפי הנטל המוטל עליו, וכי לעתירה דנן הייתה תרומה לקבלת הסעד המבוקש על ידי העותר. במצב דברים זה, אין הצדקה לחיוב המשיבים בהוצאות הגשתה.

4.

לפיכך, דין בקשת העותר לפסיקת הוצאות להידחות. העותר ישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 750 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ב בשבט

תשס"ט (16.2.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הגשת עתירה שלא תרמה לקבלת הסעד אינה מצדיקה חיוב המשיבים בהוצאות, כאשר העותר לא הוכיח כנדרש את טענותיו.