פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8854/03 נאסר סעדי נ. נשיא המדינה

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · קציבת עונש מאסר עולםעתירה לבג"ץ בנושא קציבת עונש מאסר עולם

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שהורשע ברצח ונקצב עונשו ל-30 שנות מאסר, טען להפליה ביחס לאחיו שנקצב עונשו ל-24 שנים. בית המשפט דחה את העתירה, מאחר שההבחנה נבעה מכך שהעותר היה העבריין העיקרי, מגילו הצעיר של אחיו ומצבו הבריאותי. לפיכך אין מקום להתערב בקציבת העונש.

העובדות

העותר מרצה מאסר עולם בגין רצח, ועונשו נקצב ל-30 שנות מאסר. אחיו הורשע באותה עבירה בסיוע לרצח ונקצב עונשו ל-24 שנות מאסר. העותר היה העבריין העיקרי שדקר את המנוח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפלות לקולא את העותר ביחס לאחיו בקציבת העונש בגין רצח, כאשר שניהם הורשעו באותה עבירה?

הלכות

  1. 1

    הבחנה בקציבת העונש בין שותפים לעבירה מוצדקת כאשר יש הבדל בתפקיד המעשי בביצוע העבירה, בגילם ובמצבם הבריאותי

    ״שלושה שיקולים אלה, בוודאי במשקלם המצטבר, היוו יסוד סביר וראוי להבחנה שבין העותר לבין אחיו בנושא קציבת העונש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קציבת עונש
  • מאסר עולם
  • רצח
  • סיוע לרצח
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8854/03

בפני:

כבוד המישנה לנשיא מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופטת א' חיות

העותר:

נאסר סעדי

נ ג ד

המשיב:

נשיא המדינה

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ"ג בניסן התשס"ה

(02.05.05)

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד דנה מנחה

פסק-דין

העותר מרצה עונש מאסר עולם בגין עבירת רצח. עונשו נקצב למאסר בן 30 שנים, וטענתו היא כי ראוי שעונשו ייקצב ל-24 שנים. טעמו של העותר לבקשה הוא כי יחד עימו הורשע בעבירה גם אחיו, והנה בעוד אשר עונשו של אחיו נקצב ל-24 שנות מאסר, עונשו שלו נקצב ל-30 שנות מאסר. שני שותפים היו לעבירה, כך טוען העותר, והפלייה זו שהופליתי לרעה ביחס לאחי מזכה אותי במבוקשי.

מסתבר כי הדברים אינם כתיאורו של העותר. שלושה הבדלים הם בין העותר לבין אחיו, ויש בהם בהבדלים אלה כדי להצדיק את קציבת העונש השונה לכל אחד מן השניים. ראשית לכל, העותר היה העבריין העיקרי במעשה הרצח, והוא אשר דקר את המנוח 7 דקירות אשר גרמו למותו. אחיו הורשע אך בסיוע לרצח, ומכאן ההבדל בחומרת העבירות שהשניים הורשעו בהן. שנית, העותר היה לעת העבירה בן כ-21.5 שנים, ואילו אחיו היה רק בן 18.5 שנים. שלישית, כמסתבר, בעת קציבת העונש היה מצב בריאותו של האח רע ממצב בריאותו של העותר.

שלושה שיקולים אלה, בוודאי במשקלם המצטבר, היוו יסוד סביר וראוי להבחנה שבין העותר לבין אחיו בנושא קציבת העונש.

בנסיבות אלו, אין לנו אלא לדחות את העתירה.

העתירה נדחית.

היום, כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.2005).

המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

_________________________

/עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03088540_G06.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הבחנה בקציבת העונש בין שותפים לעבירה מוצדקת כאשר יש הבדל בתפקיד המעשי בביצוע העבירה, בגילם ובמצבם הבריאותי