החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8859/08 חיאת דסוקי נ. אלוף פיקוד הדרום

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · פסיקת הוצאות בעתירה למעבר מרצועת עזהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה לאחר קבלת הסעד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נתן החלטה בבקשת העותרים לפסיקת הוצאות לאחר שהעתירה למעבר מרצועת עזה נמחקה עם קבלת הסעד. נקבע כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת נוכח אי מענה לפניות, ולכן יש בסיס לחיוב המשיבים בהוצאות. סכום ההוצאות נקבע ל-5,500 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה.

העובדות

העותרים פנו למשיבים לקבלת היתר מעבר מרצועת עזה לביקור אחותה החולה של העותרת 1, חודשיים לפני הגשת העתירה ולאחר פניות חוזרות שלא נענו בזמן. העתירה הוגשה ביום 23.10.08 ונמחקה ביום 1.4.09 לאחר קבלת הסעד. ההיתר הראשון, חלקי, ניתן בנובמבר 2008.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים לאחר מחיקת העתירה עקב קבלת הסעד המבוקש?
  2. 2.מה שיעור ההוצאות שיש לפסוק בנסיבות שבהן התעכב הטיפול בבקשה בשל נסיבות ביטחוניות?

הלכות

  1. 1

    הגשת עתירה לאחר אי מענה לפניות חוזרות של העותרים מוצדקת, וכאשר הסעד ניתן ללא שנסתרה הטענה כי הגשת העתירה הובילה לקבלתו, קם בסיס לחיוב המשיבים בהוצאות.

    ״הגשת העתירה נוכח אי המענה לפניותיהם החוזרות של העותרים, הייתה, אם כן, מוצדקת.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקביעת שיעור ההוצאות יש להתחשב בסיום ההליך ללא דיון, אך אין לייחס את העיכוב כולו לנסיבות הביטחוניות, שכן היתר ראשון חלקי ניתן כבר בנובמבר 2008.

    ״עם זאת, יש ליתן את הדעת כי לא רק הנסיבות הביטחוניות הן אלו אשר עיכבו את מתן הסעד בעתירה זו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • קבלת הסעד
  • היתר מעבר
  • רצועת עזה
  • ריבית והצמדה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

8859/08 - ז'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרים:

1. חיאת דסוקי

2. מאי דסוקי

3. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר

נ ג ד

המשיבים:

1. אלוף פיקוד הדרום

2. שר הביטחון

3. מדינת ישראל

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות בגין ההליך שבכותרת. עניינה של העתירה (מיום 23.10.08) בבקשת העותרים למתן היתר מעבר לרצועת עזה לצורך ביקור אחותה החולה של העותרת 1. העתירה נמחקה לבקשת העותרים ביום 1.4.09, עקב קבלת הסעד. נותר עניין ההוצאות. המשיבים השאירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות כנגד המשיבים בהליך זה - להתקבל. במקרה דנן, החלו העותרים את הליך הגשת בקשת היתר המעבר חודשיים לפני הגשת העתירה. העותרים פנו למשיבים מספר פעמים ובמשך תקופה לא מבוטלת - לצורך קבלת מענה לבקשתם - והתשובה בוששה לבוא. הגשת העתירה נוכח אי המענה לפניותיהם החוזרות של העותרים, הייתה, אם כן, מוצדקת. כמו כן, לאחר הגשת העתירה ניתן הסעד המבוקש בלא שנסתרה למעשה הטענה לפיה הגשת העתירה היא זו שהובילה לקבלת הסעד. קם אפוא בסיס בדין לחיוב המשיבים בהוצאות העותרים.

3.

אשר לשיעור החיוב בהוצאות, הרי שיש אכן ליתן משקל לסיום ההליך בלא צורך בקיום דיון. כמו כן, לא נעלמה מעיני בקשת המשיבים להתחשב בקושי אשר נוצר בטיפול בעניינה של העותרת נוכח הנסיבות הביטחוניות אשר שררו באותה עת (כמו גם קיומו של מבצע "עופרת יצוקה"), אשר בגינם התעכב הטיפול בעניינם של העותרים. עם זאת, יש ליתן את הדעת כי לא רק הנסיבות הביטחוניות הן אלו אשר עיכבו את מתן הסעד בעתירה זו, בשים לב לכך שההיתר הראשון למעבר – שהיה חלקי – ניתן עוד בחודש נובמבר 2008.

אשר על כן, נקבע בזאת כי המשיבים ישאו בשכר טרחת העותרים בסך של 5,000 ₪ וכן בהוצאות בסך 500 ₪ נוספים. החיוב האמור ישא ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ג תמוז

תשס"ט (15.7.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הגשת עתירה לאחר אי מענה לפניות חוזרות של העותרים מוצדקת, וכאשר הסעד ניתן ללא שנסתרה הטענה כי הגשת העתירה הובילה לקבלתו, קם בסיס לחיוב המשיבים בהוצאות.
  2. 2בקביעת שיעור ההוצאות יש להתחשב בסיום ההליך ללא דיון, אך אין לייחס את העיכוב כולו לנסיבות הביטחוניות, שכן היתר ראשון חלקי ניתן כבר בנובמבר 2008.