בג"ץ 886/20בועז ניצן נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה מכוונת לנקיטת פעולות חקירה כלפי עיתונאים בגין שידורי טלוויזיה שהתקיימו ביום הבחירות לכנסת ה-21 בחודש אפריל 2019, ושכללו על-פי הנטען תעמולה אסורה.

2.

העותר טוען כי ביום 3.6.2019 הוא הגיש ליועץ המשפטי לממשלה, המשיב (להלן גם: היועץ ), תלונה מפורטת כנגד עיתונאים שהשתתפו בשידורי הטלוויזיה שהתקיימו ביום הבחירות בערוצים המרכזיים בשפה העברית. זאת, בגין הפרה נטענת של האיסור הקבוע בסעיף 129 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 ולפיו "משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות לא תהיה תעמולת-בחירות על ידי... שידורים ברדיו ובטלוויזיה". לטענת העותר הוא עשה כן ואף הוסיף לפנות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בעניין על מנת למנוע קיומה של תעמולה ביום הבחירות לכנסת במקרים עתידיים.

3.

העותר מדגיש את האינטרס הציבורי העומד ביסוד האיסור החוקי ומטעים כי כוונתו היא למנוע הישנותן של הפרות דומות, במבט הצופה פני עתיד, נוכח הבחירות שעתידות להתקיים ביום 2.3.2020.

4.

התגובה המקדמית מטעם המשיב הוגשה ביום 16.2.2020 ונמסר בה כי לאחר שתלונתו של העותר נבחנה על-ידי הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים, הוחלט כי בנסיבות העניין – הגם שבחלק מן השידורים שעליהם הצביע העותר עשויות להימצא הפרות של החוק – אין מקום לפתוח בחקירה פלילית. הוסבר כי הטעם העומד ביסוד הדברים הוא הזהירות המיוחדת הננקטת ביחס לפתיחה בהליכים פליליים כנגד גופי תקשורת, בשל החשיבות הנודעת לחופש הביטוי, וכן לנוכח קיומם של מסלולי אכיפה נוספים במישור הרגולטורי. עוד צוין בהקשר זה כי הפנייה הובאה בפני מנכ"ל מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ביום 12.2.2020, וכי לקראת הבחירות הקרבות לכנסת ה-23 הוא התבקש לשוב ולהזכיר לבעלי הרישיון את הוראות החוק בנושא.

5.

דין העתירה להידחות. אכן, לא ניתן להפריז בחשיבות הנושא שהעותר העלה. זוהי הזדמנות נוספת לחזור ולחדד את החשיבות הנודעת להקפדה על דיני הבחירות בכלל, ועל הדינים החלים על המגבלות הנוגעות לפעילות ביום הבחירות עצמו. אולם לסעד שמתבקש בעתירה לא ניתן להיענות. פנייתו של העותר נבחנה, והתקבלה ביחס אליה החלטה הנמצאת בליבת שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, כך שנדרשים נימוקים כבדי משקל על מנת להצדיק התערבות בה (ראו למשל: בג"ץ 6064/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 15 וההפניות שם (2.7.2018)) . בענייננו המשוכה שהעותר נדרש לחצות היא גבוהה במיוחד מאחר שביסוד ההחלטה אף עומדים טעמים שהם עניינים וסבירים. יצוין כי רשמנו בפנינו אף שהמשיב הורה לתת הנחיות מתאימות למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ונוסיף כי כפי שציין העותר בצדק יש מקום לכך שהוראות מתאימות יינתנו גם לגופי תקשורת אחרים.

6.

סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.