בג"ץ 8860/00 התנועה להגינות שלטונית ע'י מרדכי איזנברג נ. השר לענייני דתות

ביום 20.3.02 הגיש העותרת בקשה למחיקת העתירה ולחיוב המשיבים בהוצאות. המבקשת טענה, כי המשיבים השתהו, שלא כדין, בבחירת רב ראשי לעיר תל אביב – יפו, וכהונה זו לא היתה מאויישת, אלמלא עתירתה ופעולתה העקבית.

המשיב 1 מתנגד לפסיקת הוצאות. המשיב 1 מעיר כי הליך בחירת רב עיר הינו הליך מורכב וסבוך, אשר מטבע הדברים נמשך על פני תקופה ארוכה.

גם המשיבים 2 ו-3 סבורים כי אין מקום לחייבם בהוצאות, הואיל ובפועל לא היה ביכולתם להשפיע על תהליך בחירת הרב בתקופה הרלוונטית.

המשיבה 4 מצטרפת לעמדה זו. המשיבה מציינת כי ככל שהדבר היה תלוי בה היא פעלה באופן מתקבל על הדעת.

גם המשיבות 5 ו-6 מתנגדות לפסיקת הוצאות. משיבות אלה מציינות כי לא התבקש למעשה סעד של ממש נגדן, הואיל וההחלטה בעניין התליית הליכי בחירת הרב היתה החלטה של השר שהמשיבות אינן אחראיות לה.

עיון בהליך זה מלמד כי החלטת ההתליה שהוציא שר הדתות ביום 13.10.98 נמשכה על פני שנים. חלפה תקופה ארוכה גם מהיום בו קבע בית משפט זה כי השר מתבקש לנקוט בכל הצעדים המתחייבים בהקדם האפשרי ובמסגרת המועדים הקבועים בתקנות לעניין מינוי וועדת בחירות (החלטה מיום 23.4.01).

במצב דברים זה, יש יסוד לדבריו של העותר, כי הפגם נרפא בזכות עמידתו על הסרתו של הפגם שנפל בפעולת הרשות, ושהתבטא בהתליית הליכי בחירת הרב למשך תקופה של שנים. העובדה כי "הרבה עצב, מכאובות ויסורים כרוכים בהולדתו של רב עיר" איננה טעם המצדיק התמשכות הליך מיסר זה.

התוצאה היא שאני מחייב את המשיב 1 לשלם לעותרת בהוצאות הליך זה בגובה של 4,000 ₪.