בג"ץ 8865/04 ג'וזפה ביקו נ. מדינת ישראל - הממונה על ביקורת הגבולות

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותרת, עובדת זרה, פנתה ביום 4.8.04 ללשכת מינהל האוכלוסין בתל-אביב בבקשה להסדרת מעמדה. בתאריך 8.9.04 נתקבל בידי מעסיקה מכתב מטעם המשיבים בו נכתב כי בקשתה להסדרת מעמדה נדחתה ועליה לצאת מישראל עד ליום 19.9.04.

ביום 13.9.04 נעצרה העותרת והושמה במשמורת. ביום 19.9.04 הגישה עתירה כנגד החלטת הגירוש ובד בבד בקשה צו ביניים שיעכב את גירושה. ביום 20.9.04 הורה בית המשפט לעניינים מינהליים בת"א (כב' השופט פוגלמן) לעכב את גירוש העותרת עד להחלטה בבקשה לצו ביניים, והיפנה את העותרת לבית הדין לענייני משמורת בענין שחרורה.

ביום 20.9.04 פנתה העותרת לבית הדין למשמורת בבקשה לשחררה בגין הליכי הכליאה שננקטו נגדה. ביום 22.9.04 הורה בית הדין למשמורת לעותרת להמציא את מכתב הסירוב של משרד הפנים. ביום 23.9.04 קיבל בא כוח העותרת מידיה את המכתב והמציאו באורח אישי לבית הדין, אולם לא ניתנה החלטה בידי בית הדין בו ביום והעותרת נותרה כלואה. ביום 26.9.04 הועברה העותרת לנמל התעופה נתב"ג לצורך גירושה מהארץ. באותו יום קבע בית הדין למשמורת כי הצו הארעי שניתן לעיכוב הרחקת העותרת פקע. בא כוח העותרת פנה שוב לבית הדין בהשגה על הקביעה האמורה, ולטענתו, עד להגשת העתירה ב-28.9.04 לא ניתנה החלטתו של בית הדין בהשגה זו. בתאריך 27.9.04 הגישה העותרת בקשה דחופה לבית המשפט לענינים מינהליים לשחרורה מכליאתה. בעת הגשת העתירה טרם ניתנה החלטת בית המשפט לענינים מינהליים.

2.לאחר קבלת עמדת המשיבים, נראה כי דין העתירה להידחות על הסף.

בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, נושא העתירה מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. בנוסף לכך, מוסמך גם בית הדין למשמורת לדון בבקשה של מי שמוחזק במשמורת לשחרורו בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

בענייננו, פנתה, העותרת הן לבית המשפט לענינים מינהליים והן לבית הדין למשמורת אולם לא מיצתה את ההליכים בפני ערכאות אלה. בטרם ניתנה החלטתם, מיהרה לפנות לבית משפט זה.

בנסיבות הענין, אין מקום כי בית משפט זה יזקק לעתירה, בהינתן הערכאות המוסמכות לדון בעניינה של העותרת, ערכאות אשר בפועל דנות בעניינה.

העתירה נדחית, איפוא, על הסף.