פסק-דיןעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8892/06 היפאא אחמד אטרש נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים טענו כי המחצבה התרחבה לחלקתם מכוח הכרזה על המקרקעין כרכוש ממשלתי. בית המשפט קבע שהבירור העובדתי בטענות הקניניות אינו מתאים לעתירה, ושיש לפנות לסעדים חלופיים כגון ועדת הערר או בקשה לרישום ראשון. העתירה נדחתה.

העובדות

המקרקעין הוכרזו ככרכוש ממשלתי בשנת 1982. בשנות ה-90 הופקדו תכניות מתאר שייעדו את השטח למחצבה, ובשנת 1994 הופקדה תכנית להרחבה. המחצבה התרחבה לשטח הנדון לפני כשנה, והעותרים טוענים שלא ידעו קודם לכן שהשטח הוא רכוש ממשלתי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדון בטענות קניניות לחלקה בעתירה מנהלית או שיש לפנות לסעדים חלופיים
  2. 2.האם שיהוי והתיישנות מצדיקים דחיית העתירה על הכרזה כרכוש ממשלתי

הלכות

  1. 1

    טענות קניניות הנוגעות לזכות במקרקעין אינן מתאימות לבירור בפני בית המשפט בעתירה, ויש לנסות את הסעדים החלופיים

    ״בכל הנוגע לטענות הקניניות שהן לב העתירה, אין בית משפט זה הפורום המתאים לבדיקת הטענות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שאלת השיהוי וההתיישנות בהגשת ערר על ההכרזה נתונה לבחינתה של ועדת הערר

    ״אשר לפנייה לוועדת הערר, הוועדה תיבחן את שאלת השיהוי או ההתיישנות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • סעד חלופי
  • רכוש ממשלתי
  • הכרזה
  • ועדת ערר
  • הארכת מועד
  • רישום ראשון
  • מחצבה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

8892/06

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' אלון

העותרים:

1. היפאא אחמד אטרש

2. פאטמה אחמד חגה

3. זהרה חליל עבדאלהאדי קזאז

נ ג ד

המשיבים:

1. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

2. משטרת ישראל

3. מחצבת בית חגאי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

ז' בתשרי התשס"ח

(19.09.2007)

בשם העותרים:

בשם המשיבים 1 ו-2:

בשם המשיבה 3:

עו"ד רפול רופא

עו"ד שרון רוטשנקר

עו"ד דני מאיוס

פסק-דין

העותרים טוענים כי המחצבה המתנהלת בקרקע הסמוכה לבית חגי התרחבה מכוח ההכרזה על המקרקעין כרכוש ממשלתי גם לשטח שלטענתם הוא חלקה השייכת להם. המשיבים טוענים, בין היתר, כי ההכרזה על הקרקע כרכוש ממשלתי נעשתה לפני שנים רבות עוד בשנת 1982 ולאחר מכן הופקדו תכניות מתאר שייעדו את השטח למחצבה בראשית שנות ה-90, ובשנת 1994 הופקדה התכנית להרחבה וניתן היה להתנגד לתכנון בעקבות אותה תכנית מופקדת. המחצבה, המשיבה 3, אף טוענת לעצם הזכות במקרקעין הנדונים. הטענות העיקריות של המדינה הן שיהוי וסעד חלופי. לעניין השיהוי טוען בא-כוח העותרים כי עד שהחלה המחצבה להתרחב לעבר השטח הנדון לפני שנה, לא ידעו מרשיו כי גם שטח זה היה לרכוש ממשלתי.

יהא המצב אשר יהא, הבירור העובדתי בסוגיה זו לא יוכל להתקיים במסגרת עתירה לפנינו. בפני העותרים פתוחה הדרך לנסות ולבקש הארכת מועד לעניין הגשת ערר על ההכרזה כרכוש ממשלתי, או כהצעת בא-כוח המדינה, לפנות ולבקש את תיחום החלקה שטוענים לה תוך הגשת בקשה לרישום ראשון. אשר לפנייה לוועדת הערר, הוועדה תיבחן את שאלת השיהוי או ההתיישנות. מכל מקום בכל הנוגע לטענות הקניניות שהן לב העתירה, אין בית משפט זה הפורום המתאים לבדיקת הטענות ועל העותרים לנסות את דרך הסעדים החלופיים.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ז' בתשרי התשס"ח (19.09.2007), בפני באי-כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות קניניות הנוגעות לזכות במקרקעין אינן מתאימות לבירור בפני בית המשפט בעתירה, ויש לנסות את הסעדים החלופיים
  2. 2שאלת השיהוי וההתיישנות בהגשת ערר על ההכרזה נתונה לבחינתה של ועדת הערר