פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8894/00 אסתר בן ארי נ. מינהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · דמי חכירה ליחידת מגורים במושב שיתופיעתירה מנהלית לבג"ץ נגד קביעת דמי חכירה על ידי מנהל מקרקעי ישראל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו נגד גובה דמי החכירה שנקבעו ליחידת מגורים במושב שיתופי על ידי מנהל מקרקעי ישראל. בית המשפט קבע כי לעותרים עומד סעד חלופי בבית המשפט האזרחי המוסמך, וכי ראוי שיברר שם את עניינם. העתירה נדחתה על הסף ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרים רכשו יחידת מגורים ושטח צמוד לה במושב שיתופי להתיישבות חקלאית, ברכישה מכונס נכסים שמונה ליחידות הדיור. העותרים מלינים על דמי החכירה שקבע מנהל מקרקעי ישראל ליחידה, הגבוהים לטענתם מהסכום שהוערך בהסכם הרכישה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה על גובה דמי חכירה שנקבעו על ידי מנהל מקרקעי ישראל כאשר קיים סעד חלופי בבית המשפט האזרחי?
  2. 2.האם חוסר צירוף כונס הנכסים כמשיב נוסף לעתירה מצדיק דחייתה?

הלכות

  1. 1

    כאשר לעותר עומד סעד חלופי בבית המשפט האזרחי המוסמך, ראוי שיברר את עניינו בהליך המתאים ולא בבית המשפט הגבוה לצדק.

    ״לעותר סעד חלופי בבית המשפט האזרחי המוסמך ובנסיבות העניין ראוי הוא שיברר את עניינו בהליך המתאים ולא בבית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דמי חכירה
  • מנהל מקרקעי ישראל
  • מושב שיתופי
  • כונס נכסים
  • הסכם מכר
  • סעד חלופי
  • עתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

8894/00

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט א' ריבלין

העותרים

:

1.

אסתר בן ארי

2.

שרגא בן ארי

נגד

המשיב

:

מינהל

מקרקעי ישראל

עתירה

למתן צו-על-תנאי

בשם

העותרים: בעצמם

בשם

המשיב: עו"ד ענר הלמן

פסק-דין

בין העותרים לבין מי שנתמנה ככונס הנכסים ליחידות דיור מסויימת, במושב אשלים, שהוא מושב שיתופי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, נחתם הסכם מכר. לפי ההסכם רוכשים העותרים את הזכויות ביחידת מגורים אחת ובשטח הצמוד לה, במושב.

העותרים מלינים על גובה דמי החכירה שנקבעו ליחידת המגורים מטעם מנהל מקרקעי ישראל. בין השאר, טוענים הם כי סכום זה גבוה מן הסכום שהוערך בהסכם הרכישה. כונס הנכסים שמכר לעותרים את יחידת המגורים לא צורף כמשיב נוסף לעתירה וכבר מטעם זה ראוי היה לדחותה.

וחשוב יותר: לעותר סעד חלופי בבית המשפט האזרחי המוסמך ובנסיבות העניין ראוי הוא שיברר את עניינו בהליך המתאים ולא בבית משפט זה. בנסיבות אלה כולן, דין העתירה להידחות על ספה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' בשבט התשס"א (31.1.2001).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00088940.

P02

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר לעותר עומד סעד חלופי בבית המשפט האזרחי המוסמך, ראוי שיברר את עניינו בהליך המתאים ולא בבית המשפט הגבוה לצדק.