פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
8935/01
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
ז'אן
פרידמן
נגד
המשיב
:
יורי
נחושתן, עו"ד, כונס נכסים זמני
של
מוביילקום תקשורת בע"מ
בקשה
לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 12.10.01 בת.
פש"ר
1995/00 בש"א 13635/01 שניתן על ידי
כבוד
השופטת ו' אלשיך
בשם
המבקש: עו"ד חגי ברנר
בשם
המשיב: עו"ד יורי נחושתן
החלטה
1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ו. אלשיך) מיום 12.10.01 במסגרת תיק פש"ר 1995/00 בש"א 13635/01 לפיה חוייב המבקש למסור למשיב מידע מלא וחשבונות מלאים בדבר כל שימוש מכל מין וסוג שנעשה או ייעשה בעתיד על ידי חב' סקייגייט N.V.
(להלן - "חב' סקייגייט") בטכנולוגיה נשוא בקשת המשיב.
2.המבקש הוא בעל מניות בשתי חברות המתדיינות ביניהן בענין קנין רוחני: בחברת סקייגייט ובחברת מוביילקום בע"מ הנמצאת עתה בכינוס (להלן - "החברה שבכינוס"). המשיב הוא כונס זמני של החברה, וביוזמתו הורה בית משפט קמא למבקש לגלות לכונס פרטים ומידע אודות פעילותה העיסקית של חב' סקייגייט וזאת, לכאורה, מכח היותו בעל מניות ודירקטור לשעבר בחברה שבכינוס.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור התלוי ועומד, ומבוקש עיכוב ביצוע חיובו של המבקש למסור מידע וחשבונות למשיב עד להכרעה בערעור.
3.הרקע לעימות בין חברת סקייגייט לבין החברה שבכינוס הוא הסכם בין שתי חברות אלה מ1997- על פיו התחייבה החברה שבכינוס לפתח עבור חברת סקייגייט מוצרים טכנולוגיים מסוימים ולהעביר על שמה זכויות בשתי בקשות לרישום פטנט. כנגד זאת התחייבה חברת סקייגייט לשלם לחברה שבכינוס תמורה בסכום מוגדר וכן תמלוגים. בין החברות פרצה מחלוקת אשר הובילה את החברה שבכינוס להודיע על ביטול ההסכם ובעקבות זאת החלה התדיינות בין השתיים.
המחלוקת בין החברות הביאה לכך שכונס הנכסים של החברה שבכינוס דרש מהמבקש מידע אודות פעילותה העיסקית של חברת סקייגייט ביחס לשימוש שהיא עושה לדבריו בקנין הרוחני שהועבר אליה מהחברה שבכינוס. בית משפט קמא קבע כי אף שחברת סקייגייט עצמה אינה חייבת במסירת מידע לכונס הנכסים, המבקש בתורת בעל מניות בחברה שבכינוס חייב לשתף פעולה עם הכונס בענין זה, ועליו להעמיד לרשותו את המידע המבוקש.
4.טוען המבקש כי יש לעכב ביצוע חיובו למסור מידע כאמור משתי הבחינות הבאות: ראשית, אין לומר כי סיכוייו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הינם קלושים. לטענתו, לגופו של ענין, אין מקום לחייבו בתורת בעל מניות בחברה שבכינוס לגלות מידע שהגיע לידיו בכשירותו כבעל מניות בחב' סקייגייט. מכאן שיש סיכוי טוב כי החלטת בית משפט קמא תבוטל. כן נטען כי הצו נשוא הערעור אינו מבחין בין טכנולוגיה שפותחה באופן עצמאי על ידי חברת סקייגייט לזו שהועברה לידיה על ידי החברה בכינוס. עוד נטען על ידי המבקש כי הצו ניתן כחלק מפעולות הכונס להחזיר לידי החברה שבכינוס את הטכנולוגיה שהועברה ממנה לחברת סקייגייט במסגרת ההסכם נשוא המחלוקת. פעולות השבה אלה מוקדם לעשותן בטרם התבררה המחלוקת המהותית בין שתי החברות ובכלל זה, זכותה של החברה בכינוס לבטל את ההסכם ולדרוש השבה, וזאת יש לעשות במסגרת בוררות באנגליה, כפי שנקבע בסעיף הבוררות בחוזה בין הצדדים. שנית, סירוב לעכב את ביצועו של הצו עלול להביא לסיכול מטרת הערעור משלא ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו באם הערעור יתקבל.
5.נתתי דעתי לפרטי הבקשה ולתשובת המשיב על רקע מכלול נסיבות הענין ודעתי היא כי יש יסוד לבקשה וראוי להיענות לה.
אכן, הערעור שהוגש על ידי המבקש מעלה שאלות נכבדות הראויות לבירור הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, ואין בשום פנים לומר כי הוא נטול סיכוי. בין יתר השאלות יהיה צורך לברר האם עומדת לחברה שבכינוס זכות ההשבה של נכסי קנין רוחני שהועברו על ידה לחב' סקייגייט מכח ההסכם ביניהם. שאלה זו קשורה ואחוזה בשאלה האם ההסכם ביניהן בוטל כדין על ידי החברה שבכינוס. (ראה לענין זה וולובסקי, כונס הנכסים בדיני החברות , עמ' 149; ע"א 248/77 בנק הפועלים בע"מ נ' גרבורג בע"מ , פד"י לב(1) 253). כן עשויה להשאל השאלה מהם הנכסים שהועברו ואשר עשוי להיות שיש להשיבם; סוגיה נוספת העשויה להתברר הינה האם אמנם רשאי כונס הנכסים לחייב את המבקש בתורת בעל מניות ודירקטור לשעבר בחברה בכינוס לספק מידע לחברה בכינוס הנשאב מעובדת היותו בעל מניות בחברה המתחרה, ואם כן, מהן אמות המידה לחיוב כזה ומהם גבולותיו. עוד יתכן צורך לבחון מהו סוג המידע שניתן לדרוש בהקשר זה והאם יש צורך למתוח אבחנה בין סוגי מידע שונים לצורך הענין.
שנית, יש ממש בטענת המבקש לפיה סירוב לעכב ביצוע החיוב שהוטל עליו למסור מידע וחשבונות לחברה שבכינוס עלול לשים לאל את משמעות זכייתו בערעור, אם אמנם יזכה בו. (ראה ב"ש 839/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' בנק בינלאומי
ראשון , פד"י מ(4) 126, 129; בש"א 3158/91 פלטו שרון נ' קומפניפייזין דה
פרטיספסיון , פד"י מה(5) 499, 504). כאשר קיים קושי בהחזרת המצב לקדמותו כי אז די גם בקיום סיכוי כלשהו לערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע ההחלטה נשוא הערעור ואין הכרח בקיום סיכוי טוב לכך (המר' 103/81 הרשקו נ' אורבך, פד"י לה(2) 666, 670; ב"ש 978/84 שיכון עובדים נ' מלובנצ'יק , פד"י לח(4) 572, 576; בש"א 9343/96 בדיחי נ' מתתיהו , תק' על' 97(1) 821). תנאי זה מתקיים כאן, למיצער. הצעתו של הכונס כי המידע יימסר אליו תוך התחייבות כי הוא יימנע מעשיית שימוש בו עד להכרעה בערעור אינה יכולה להוות מענה הולם לטיעוניו של המבקש ואין לראות בכך פתרון המאזן כראוי את האינטרסים של שני הצדדים במקרה זה.
לאור דברים אלה, אני מחליטה להיענות לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי ככל שהיא נוגעת למבקש, וזאת עד להכרעה בערעורו.
ניתנה היום, ט' בשבט תשס"ב (22.1.02).
ש ו פ ט ת