בג"ץ 8981/18 פלוני נ. משטרת ישראל

השופט ע' גרוסקופף:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למשיבה " לבוא וליתן טעם מדוע לא תימנע [...] מביצוע צו מאסר שניתן ע"י יו"ר הוצל"פ בתיק 17-00181-13-6 כנגד העותר בהיותו משמורן של קטינה בת פחות מ-14 " (להלן: " צו המאסר "). המדובר בצו מאסר עליו הורתה כבוד רשמת ההוצל"פ מירלה אהרון ביננפלד בהחלטה מיום 11.12.2018, " בשים לב להליכים האחרים שננקטו, אך לא הביאו לגביה, ולצפי הסביר מהליכים אחרים שניתן לנקוט בהם " (כלשון ההחלטה), וזאת ביחס לחוב המזונות של העותר כלפי גרושתו (הזוכה בתיק ההוצל"פ).

בעתירתו טען העותר כי הוא מהווה משמורן יחיד של בתו בת ה-10, אשר עם מאסרו צפויה להיוותר ללא השגחה ראויה; וזאת, לשיטתו, בניגוד להוראות סעיף 74יז(א)(3) לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שלפיו " צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מהנסיבות האלה: [...] (3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר-ישע התלוי בחייב".

בתגובה מקדמית שהגישה המשיבה, משטרת ישראל, ביום 4.1.2019, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ואי מיצוי הליכים מול המשיבה (וכן מחמת אי צירוף משיבה רלוונטית, היא גרושתו של העותר). נטען, כי בפני העותר עמדה האפשרות להגיש בקשה לביטול החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר הוציאה את צו המאסר, ואף הגשת ערעור על החלטתה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד נטען, כי העותר לא פנה למשיבה בפנייה מוקדמת טרם הגשת העתירה, ועל כן אין מקום שבית משפט זה יידרש לסוגיה, טרם התקבלה החלטה סופית בעניין. במסגרת התגובה צוין כי המשיבה היא הזרוע המבצעת של צווי המאסר הניתנים על ידי רשויות ההוצאה לפועל, וכי בעת ביצוע צווי המאסר היא פועלת בהתאם לפקודת מטא"ר 12.01.10, המגדירה את סמכויותיה ביחס לביצוע צווי הבאה וצווי מאסר כאמור. לשיטת המשיבה, השאלה הרלבנטית אותה יש לשאול בכדי לבחון האם מתקיימות הוראות סעיף 74יז(א)(3) לחוק הוצאה לפועל היא האם הקטינה תישאר ללא השגחה הולמת כתוצאה מביצוע צו המאסר, ולא האם העותר הוא המשמורן שלה, וכי עניין זה מצוי בשיקול דעת המשיבה המבצעת את הפקודה.

בהמשך לתגובה זו, נתבקשה המדינה להבהיר " האם לרשם ההוצאה לפועל נתונה לשיטתה סמכות לבטל צו מאסר אשר ניתן על ידו נגד חייב, באותם מקרים בהם מובא לידיעתו כי מתקיימת מניעה קבועה (להבדיל ממניעה זמנית בלבד) מביצוע צו המאסר. למשל, מצב בו מובא לידיעתו כי החייב משמש כמשמורן קבוע של קטין שגילו מתחת לגיל 14 " (החלטה מיום 14.1.2019). בתגובה משלימה שהגישה המדינה ביום 30.1.2019 (הפעם בשם רשות האכיפה והגביה), נמסר כי –

בהתאם להוראות החוק, טענת חייב כי הוא משמורן (זמני או קבוע) של קטין מתחת לגיל 14, איננה כשלעצמה עילה שלא לתת צו מאסר כנגדו , והדברים נבחנים על ידי הרשם במסגרת מכלול הטענות והנסיבות הפרטניות הנוגעות לחייב כבר בעת מתן ההחלטה בבקשת הזוכה למתן צו מאסר. בנסיבות בהן משתכנע רשם ההוצאה לפועל כי חייב הוא משמורן קבוע של קטין שגילו מתחת לגיל 14 ובנוסף כתוצאה ממעצרו של החייב הקטין האמור יישאר ללא השגחה או טיפול הולמים, ובשים לב למכלול נסיבות העניין, רשאי הרשם להחליט שלא להוציא צו מאסר כנגדו בגין חוב המזונות [ההדגשות במקור].

עוד צוין, כי –

במישור המהותי, הרשם רשאי לבטל את צו המאסר שהוצא כנגד החייב, אם השתכנע כי מתקיימת מניעה קבועה (להבדיל ממניעה זמנית בלבד) מביצוע צו המאסר, והכל בהתאם לנסיבות העניין המובאות בפני הרשם.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות המשיבה (וכן בתשובת העותר לתגובת המשיבה, אשר הוגשה באישור בית המשפט ובבקשת ההצטרפות של גרושתו), מוצאים אנו לנכון להבהיר ולחדד כי בעת מתן החלטה על הוצאת צו מאסר נגד חייב, על רשם ההוצאה לפועל לבחון בגדר שיקוליו גם את השאלה האם אותו חייב משמש כמשמורן קבוע של קטין שגילו מתחת לגיל 14 או של אדם חסר-ישע התלוי בחייב, ובמקרים מתאימים להימנע מהוצאת צו המאסר מטעם זה. זאת ועוד, ככל שהוצא צו מאסר נגד חייב, ועולה טענה לפני רשם ההוצאה לפועל כי יש להורות על ביטול צו המאסר מהטעם שהחייב משמש כמשמורן קבוע כאמור, על רשם ההוצאה לפועל לבחון מחדש את ההצדקה להוצאת צו המאסר בשים לב לעניין זה.

משמעות הדבר לענייננו, היא כי לרשות העותר עומד סעד חלופי, בדמות פניה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לביטול ההחלטה אשר הורתה על הוצאת צו מאסר נגדו (ויובהר, כי אין בדברים אלה כדי להביע עמדה לגופה של בקשה זו). מטעם זה, נדחית העתירה שלפנינו על הסף, ללא צו להוצאות.

לאור התוצאה אליה הגענו, לא מצאנו צורך לדון בבקשת גרושתו של החייב

(הזוכה בתיק ההוצאה לפועל), להצטרף כצד לתיק שלפנינו.