בג"ץ 9013/06 סאמי ראדי עבד אלמועטי עאצי נ. התובע הצבאי

הנשיאה ד' ביניש:

העותר נתון במעצר מינהלי מתמשך מאז אפריל 2004. מעצרו הוארך מדי פעם תחילה הועמד על 6 חודשים ולבסוף היו הארכות שניתנו לחודשיים בלבד. גורמי הביטחון אשר עמדו על הצורך בהמשך מעצרו המינהלי מבססים את עמדתם על כך שהעותר הינו פעיל בכיר בחמאס ובעל מעורבות בפעילות הצבאית של החמאס. צו המעצר האחרון עומד לפוג ב-14.11.2006 ונמסר לנו כי יש כוונה להאריך את המעצר לתקופה של חודשיים. הצווים ניתנים על ידי האלוף לאחרונה לתקופה של חודשיים מדי פעם כדי שתתקיים ביקורת תכופה על המעצר המתמשך.

בטיעוניו לפנינו עמד בא-כוח העותר על כך שבהחלטה שניתנה ב-23.8.2006 על ידי שופט בית המשפט הצבאי, השופט נון, בהליך של ביקורת שיפוטית על צו המעצר, החליט השופט כי יש לנקוט באמצעים מצד התביעה הצבאית, כדי להמיר את הליך המעצר המינהלי בהליך פלילי.

בהחלטתו ציין השופט כי החומר בעניינו של העצור חמור ומצדיק מעצר למלוא התקופה שהושתה עליו. כן ציין כי הצו ניתן משיקולים עניינים של ביטחון הציבור ובשל הצורך למנוע סיכון הנשקף מהעותר. אף על פי כן הורה על קיצור התקופה לשם העמדתו של העותר לדין פלילי, במהלך הזמן שנותר. התביעה הצבאית סברה שהראיות שבידה אינן מאפשרות העמדה לדין פלילי בשל חוסר האפשרות לעשות בהן שימוש גלוי; אך במקום לערער על ההחלטה לקיצור התקופה הוצא צו מעצר חדש. השופט הצבאי שהצו החדש בא לביקורתו לא ראה עצמו כמי שרשאי לדון כבערעור על החלטת קודמו, ומטעם זה בלבד קבע כי התביעה שלא הגישה ערעור על החלטת השופט נון ולא הגישה אישום פלילי נגד העותר, לא פעלה על פי הנחיית בית המשפט ומטעם זה הורה על ביטול צו המעצר. על החלטה אחרונה זו הוגש ערעור מטעם התביעה לבית הדין הצבאי לערעורים. בבית הדין הצבאי לערעורים דן השופט אל"מ משה תירוש בהתפתחות המיוחדת שהיתה בפרשה זו והביע דעתו שתפקידו של בית המשפט הצבאי בביקורת על צו מעצר מינהלי אינה להכריע בשאלה אם יוגש כתב אישום בהליך פלילי, אלא עליו לבדוק את הצו לגופו. אל"מ תירוש בחן את החלטת התביעה שלא להגיש אישום פלילי על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו ומצא כי החלטת התביעה מבוססת. כן בחן את התנאים של הצו לגופו ומצא כי נוכח מסוכנותו של העותר גם כיום, יש להותיר את צו המעצר על כנו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים לפנינו ולאחר עיון בחומר החסוי, באנו לידי מסקנה כי לעת הזו במצב הביטחוני השורר באזור עדיין נשקפת מסוכנות מהעותר אם ישוחרר, וזאת נוכח מעורבותו בפעילות הצבאית של החמאס ובהתחשב במעמדו בארגון החמאס. לפיכך לא ראינו להתערב לביטולו של הצו. עם זאת רואים אנו להעיר כי התביעה הצבאית לא נהגה בדרך הנכונה כאשר נמנעה מלערער על החלטת השופט נון משהוברר לה כי אין בידיה די ראיות קבילות ושעה שבחרה להאריך את המעצר במקום לפנות לערכאת הערעור.

עוד נציין כי אכן שוכנענו כי העותר עלול לסכן את ביטחון האזור אם ישוחרר, עם זאת נוכח התמשכות המעצר, מן הראוי שככל שנשקלת הארכת המעצר מחדש, יבחנו גורמי הביטחון בקפדנות על פי המידע שבידיהם אם ניתן למנוע את הסיכון הנשקף מהעותר בנקיטה באמצעים מניעתיים אחרים.

העתירה נדחית.