פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
9026/09
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט
י' דנציגר
כבוד השופט נ' הנדל
העותרים:
1. מוסא חאתם
2. אמירה גליות
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. משטרת ישראל
3. מפקדת תיאום וקישור
4. משרד ראש הממשלה
5. משרד הבטחון
6. הוועדה לטיפול בטעוני הגנה
7. וועדת המאוימים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד מוחמד פוקרא
בשם המשיבים:
עו"ד נעמי בייט
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר מס' 1 (להלן: העותר) לקבלת תעודת זהות ודרכון ישראליים, במסגרת הליך של איחוד משפחות.
דין העתירה להידחות על הסף.
סוגיית רכישת מעמד בישראל מכוח נישואין לאזרח ישראלי מוסדרת בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות) הקובע, בין היתר, כי בן-זוג נשוי של אזרח יכול לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות.
סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים) קובע, כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בעתירות המופנות נגד החלטת רשות או גוף המנויים בתוספת הראשונה בחוק, למעט בעתירות שהסעד העיקרי המבוקש בהן הינו התקנת תקנות, ביטולן, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות.
ביום 6.12.07 פורסם צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007, אשר נכנס לתוקפו ביום 2.3.08 ואשר שינה את פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. בהתאם לחוק, בכל העניינים הנופלים לגדרי פרט זה הוקנתה סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים. וזו לשון פרט 12:
"מינהל אוכלוסין ועובדים זרים – החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה בענייני מינהל אוכלוסין ועובדים זרים:
...
(2) סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952...".
משמע, בכל הנוגע להחלטות המתקבלות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, הוקנתה סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים.
במקרה שלפנינו, רצונו של העותר הוא להחל בהליך לקבלת מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות. לפיכך, עומד לעותרים סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. משכך, דין העתירה להידחות על הסף (ראו בעניין זה בג"צ 2296/08 סרג'י פרוקופנקו נ' משרד הפנים (טרם פורסם, ניתן ביום 20.11.08).
יתרה מכך, כפי שנמסר ממשרד הפנים, לא הוגשה בקשה לאיחוד משפחות על-ידי העותרת 2 עבור העותר. לפי רישומי משרד הפנים, העותר רשום כנשוי לאישה בשם מוסא אזדהאר, תושבת אזור יהודה ושומרון ולהם שלושה ילדים. העותרת 2, אזרחית ישראלית, רשומה כרווקה ואם לשני ילדים. כלומר, לא קיימת ברישומי משרד הפנים בקשה לאיחוד משפחות בעניינו של העותר. מטעם זה, מדובר בעתירה מוקדמת, אשר הוגשה ללא מיצוי ההליכים. אף מטעם זה, דין העתירה להידחות על הסף.
ואם בזאת לא סגי, מתגובת המשיבים עולה, כי העותר, יליד 1976, אינו עומד בתנאי הסף להגשת בקשה לאיחוד משפחות שנקבעו בסעיף 3 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוראת שעה), היות שאינו בן 35 ומעלה. כלומר, במצב המשפטי הנוכחי, לא ניתן היה לאשר את בקשת העותרים לאיחוד משפחות בישראל, גם לו היא הייתה מוגשת.
אשר לטענת העותר, כי ברצונו לקבל מעמד בישראל "מטעמים הקשורים והמזכים למתן ת.ז. ישראלית בשל סיוע לכוחות ביטחון" – מנספחי העתירה לא עולה כי העותר ביצע פניה מוקדמת בעניין זה לגורם מוסמך כלשהו. משכך, אף מטעם זה העתירה מוקדמת, שכן הוגשה ללא מיצוי הליכים.
אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ' בשבט התש"ע (4.2.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט