בג"ץ 9058/15 פלוני נ. שר הפנים

עניינה של העתירה בביטול החלטת המשיב שלא לאשר לעותר "מעמד עולה" לפי חוק השבות, תש"י-1950. בעתירה נטען כי הטעם אשר בשלו לא ניתן לעותר מעמד עולה - עבר פלילי - שגוי, שכן אישומו בעבירה הנטענת בוטל על ידי הרשויות הרלבנטיות בארה"ב.

מספר חודשים לאחר הגשת העתירה הגישו הצדדים בקשה מוסכמת למתן פסק דין לפיו החלטת המשיב תבוטל ותינתן החלטה חדשה בעניינו של העותר. משכך העתירה נמחקה, ונותרה על הפרק בקשתו של העותר לחייב את המשיבים בהוצאות. עוד יצוין להשלמת התמונה כי מהבקשה לפסיקת הוצאות ומהתגובה לה נלמד כי בהחלטה העדכנית ניתן לעותר מעמד עולה (לטענת המשיבים ההחלטה התקבלה לאחר שהעותר הגיש מסמכים נוספים-משלימים).

השתלשלות האירועים המתוארת בעתירה ובבקשה לפסיקת הוצאות ובפרט מתן הסעד לאחר ובעקבות הגשת העתירה מצדיקים לטעמי את חיוב המשיבים בהוצאות, ולמעשה גם המשיבים אינם מתכחשים לכך והותירו את שאלת החיוב בהוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

עם זאת לעניין שיעור ההוצאות איני מוצאת להיעתר לבקשה במלואה (פסיקת הוצאות בסך של למעלה מ-60,000 ש"ח). לטענת העותר אלו הן הוצאותיו הראליות, אולם כפי שציינו המשיבים, ולמעשה ציין גם העותר עצמו, "על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין ... פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו" (בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה והמסחר , פסקה 19 (30.6.2005)). בבחינת "הוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות" בענייננו יש ליתן משקל לכך שהסעד ניתן לעותר לאחר הגשת העתירה, מבלי שהוא נדרש להגיש כתבי בי-דין נוספים (בבקשות שהגישו המשיבים להארכת המועד להגשת תגובתם צוין כי הצדדים "מקיימים דין ודברים"), מבלי שהיה צורך בקיום דיון לפני הרכב שופטים ולכך שנחסך הצורך בהכרעה לגופם של דברים. כן יש ליתן משקל לכך שמדובר בעתירה שאינה מן המורכבות ביותר (המחזיקה שבעה וחצי עמודים), ועוד יש ליתן משקל ממשי לסכומי ההוצאות המקובלים הנפסקים בבית משפט זה בעתירות שהיקפן דומה המסתיימות מבלי שנדרשה הכרעה שיפוטית.

לאחר ששקלתי בדבר ואיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין החלטתי לחייב את המשיבים בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דינו בסכום כולל של 8,000 ש"ח.

כן תושב לעותר האגרה בניכוי הסכום הקבוע בפרט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.