בג"ץ 9106/15 פלוני נ. מדינת ישראל משרד הביטחון

השופט צ' זילברטל:

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים, אחים תושבי איו"ש, ליתן להם היתרי שהייה בישראל ולהנפיק עבורם תעודת זהות מסוג 5/א, נוכח איום הנשקף להם, לטענתם, בשטחי הרשות הפלסטינית, בשל קשריהם עם כוחות הביטחון בישראל ומעורבותם במכירת קרקעות ליהודים. כמו כן התבקש צו ביניים להורות למשיבים שלא להרחיק את העותרים משטח מדינת ישראל עד למתן פסק דין בעתירה.

2.העתירה הוגשה ביום 31.12.2015 ובה טענו העותרים כי נאלצו לנוס על נפשם לשטחי מדינת ישראל נוכח הסכנה המיידית והממשית הצפויה להם בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף הפעולה שלהם עם גורמי הביטחון בישראל. עוד נטען, כי לאורך השנים העותרים שיתפו פעולה עם המשטרה והשב"כ ומסרו להם ידיעות רבות, וכי הם נעצרו ונחקרו על ידי הרשות הפלסטינית פעמים רבות ואף עונו בחקירתם ונגרם להם נזק גופני. לטענת העותרים, הרשות הפלסטינאית שולחת אליהם עד היום מכתבים מהם ניתן להבין כי הם מבוקשים על-ידה. כן נטען, כי גם לאחר שנסו לשטחי ישראל המשיכו העותרים לשתף פעולה עם המשטרה בנוגע לפעולות של עבירות רכוש וסמים. העותרים טענו בעתירתם כי פנו לוועדת המאוימים (הוועדה לבחינת טענות בדבר מאויימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל), אך לא קיבלו תשובה. בהודעת הבהרה שהגישו העותרים ביום 7.1.2016, צוין כי הם פנו לוועדת המאויימים ביום 3.6.2014.

3.ביום 7.1.2016 ניתן צו-ארעי לפיו המשיבים יימנעו מהרחקת העותרים משטחי מדינת ישראל. כן הוחלט כי המשיבים יגישו תגובה לעתירה.

4.לאחר העיון בתגובת המדינה ובהודעת העותרים מיום 29.2.2016 הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

כעולה מתשובת המשיבים, ובניגוד לנטען בעתירה, החלטה בעניינם של העותרים התקבלה על ידי ועדת המאוימים ביום 5.5.2015, ובמסגרתה נדחתה בקשתם לקבל אישורי שהייה בישראל על רקע מאוימות. החלטה זו נבחנה על ידי בית משפט זה שדן בעתירה קודמת שהגישו העותרים, ולאחר שהתקיים דיון במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, ובפני המותב שדן בעתירה הוצג חומר חסוי בעניינם של העותרים, נקבע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי אין מקום להתערבות בהחלטת הוועדה מיום 5.5.2015 תוך שצוין כי " הוועדה בחנה את כל טענות העותרים, הסתמכה על החומר שהניחו לפניה העותרים ועל חוות דעת הגורמים המקצועיים והגיעה לכלל מסקנה כי אין בסיס לקביעה כי העותרים מאויימים וכן כי לא הונח לפניה מידע המלמד על סיכון לחייהם בשטחי הרשות הפלשתינית" (החלטה מיום 16.6.2015 בבג"ץ 6114/14) .

5.כאמור, העותרים לא טרחו לציין בעתירתם כי התקבלה החלטה של וועדת המאוימים בעניינם (למעשה בעתירה נטען כי החלטה בעניינם לא התקבלה מעולם). כמו כן, לא צוין בעתירה, ואף לא בהודעת העדכון מיום 7.1.2016, כי החלטה זו נבחנה על-ידי בית משפט זה בעבר וכי עתירתם בעניין זה נדחתה. בכך לוקה העתירה דנא בחוסר ניקיון כפיים ניכר המצדיק, לכשעצמו, דחיית העתירה על הסף.

6.את העתירה יש לדחות גם מחמת קיומו של מעשה בית דין בעניינם, מאחר שהעותרים לא הצביעו על כל שינוי שהוא בנסיבות אשר יש בכוחו להצדיק שינוי של החלטת בית משפט זה שניתנה אך לפני מספר חודשים.

7.יוער כי בעקבות תגובת המשיבים ניתנה לעותרים ההזדמנות להבהיר מדוע לא תמחק העתירה על הסף, אולם בהודעתם מיום 29.2.2016 לא ניתן כל הסבר לחוסר ניקיון הכפיים המיוחס לעתירתם ואף לא נטען כי חל שינוי בנסיבות או כי קיימת סיבה טובה אחרת המצדיקים דיון מחודש בעניינם. אגב, להודעה זו אמורים היו להיות מצורפים נספחים שונים, אך בפועל אלו לא צורפו.

על רקע האמור, העתירה נדחית על הסף. הצו הארעי מיום 7.1.2016 מבוטל. נוכח העובדה שהעתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים קיצוני ותוך העלמת עובדות מהותיות יישאו העותרים בהוצאות המשיבים בסך 1000 ש"ח.