בג"ץ 9107/04 עולא סעיד אבראהים אבריקה נ. מפקד כוחות הצבא ברצועת עזה

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעקבות מחיקת העתירה שבכותרת.

העתירה הוגשה ביום 11.10.04. בעתירה נתבקש בית המשפט להורות למשיב ליתן טעם מדוע לא יאפשר לעותרת 1, תושבת מזרח ירושלים, הנשואה לתושב עזה, לקבל היתר כניסה ושהייה ברצועת עזה. ביום 17.10.04 הודיעה פרקליטות המדינה כי העותרת לא הקפידה בעבר על חידוש היתרי השהיה באזור חבל עזה, ושהתה שם תקופות ארוכות בלא היתר. חרף זאת, צויין בהודעה כי "לפנים משורת הדין, ובהתחשב בנסיבות החריגות המתוארות בעתירה", הסכים המשיב להתיר את כניסתה של העותרת 1 למשך חודש ימים לאזור חבל עזה.

על רקע זה נתבקשה מחיקת העתירה, והוגשה הבקשה שבפניי. העותרים טוענים בבקשה, כי פניות קודמות שלהם נענו בשלילה, או לא נענו כלל. זאת, אף כי העובדות ההומניטריות המפורטות בעתירה נכללו בקליפת אגוז גם באחת מאותן פניות.

ברם, מעיון בפניה האמורה, אשר צורפה כע/19 לעתירה, עולה כי העותרת לא התייחסה לכך שהיא נמצאת בהריון מתקדם, כי היא מעוניינת ללדת לצד בעלה, על רקע התנאים בבית הוריה בישראל. טענה זו הועלתה לראשונה בעתירה שבכותרת, ואף בהבלטה ניכרת.

במצב דברים זה, אין בידי להעתר לבקשה. אין מחלוקת, כי בפי העותרת טענות הומניטריות נוספות לטענה האמורה. עם זאת, אין בידי לשלול את טענת המשיב, כי לעובדה הנזכרת לעיל, אשר נטענה לראשונה בעתירה שהוגשה בהליך שבכותרת, ניתן משקל ניכר במסגרת השיקולים ההומניטריים ששוקל המשיב. לגופו של עניין, אכן מדובר בעובדה מטריאלית בבחינת השיקולים ההומניטריים בבקשה מעין זו שהגישה העותרת. במצב זה, לא הרימו העותרים את הנטל להראות כי עצם הגשת העתירה הוא שהניע את המשיב לשנות מעמדתו הראשונה. קיימת אפשרות מציאותית, כי התשתית העובדתית השונה שנפרשה בעתירה, והוספתה של עובדה מטריאלית, היא שגרמה לשינוי בעמדת המשיב. במצב זה, לא הוכחה עילה המצדיקה לחייב את המשיב בהוצאות בהליך זה.

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית.